קראתי על שיטות הובלה שונות ויצאתי מבולבל. האם אפשר לסדר את היתרונות והחסרונות בטבלה?

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השאלה הזו נוגעת, כמובן, בהבדלים בין שיטות הובלה שונות, ואם לדייק, בהבדלים בין הובלה בחבל יחיד (סינגל) , חבל כפול (דאבל) וחבל תאומים (טווין).

התכונות של כל שיטה מפורטות במאמרים המתאימים, אבל מכיוון שכבר ביקשו טבלה, ננסה לבנות אחת כזו, וגם לציין למה מתאימה כל שיטה.

שיטת הובלה/סוג חבל קוטר [מ"מ] סימון משקל חיכוך אורך נפילה בהקלפה פינות חדות טרברסות סיבוכיות איבטוח סיבוכיות הובלה אורך גלישה טיפוס בשלישייה עמידות בפני שחיקה
חבל יחיד 8.8 - 11 Single.jpg 50-70gr גבוה גדול סיכון גבוה לא מתאים פשוט פשוט חצי אורך חבל או עם חבל משיכה נוסף לא מתאים גבוהה
חבל כפול 7.8 - 9.1 Double.jpg 40-50gr נמוך קטן סיכון נמוך מתאים מסובך מסובך די פשוט מתאים בינונית
חבל תאומים 6.9 - 8.8 Twin.jpg 38-50gr גבוה קטן סיכון גבוה מתאים אם זה לא בתחילת הפיץ׳ די פשוט די פשוט אורך חבל מתאים נמוכה

הערה 1: הבדל נוסף בין טיפוס בחבל יחיד לבין שתי השיטות האחרות הוא שבדאבל ובטווין יש לכם כפול חבל. זה יתרון גדול במקרה חירום, כשצריך חילוץ, למשל. אבל אין איפה לדחוף את זה בטבלה.

הערה 2: הנתון הכי מבלבל כאן הוא המשקל. בעיקרון חבלי סינגל הם עבים יותר וכבדין יותר, אבל יש חבלים היום שעומדים בדרישות לכל שלושת התקנים. אז הם יהיו חבלי הדאבל הכי כבדים, אבל הסינגלים הכי קלים. רק זכרו שחבלים כאלו מיועדים למטפסי עילית ולמסלולי קצה. הם נגמרים מהר מאד ואורך החיים שלהם קצר במיוחד.


מבחינת שימושים, מקובל שחבל סינגל מתאים מסלולי טיפוס ספורטיבי, ומפלי קרח קצרים (שזה טיפוס ספורטיבי-חורף כזה). דאבל מתאים למסלולי סלע ארוכים ומורכבים (סלע באיכות משתנה, טרברסות ומעקפים, פינות חדות ושחיקה אינטנסיבית). טווין מתאים למסלולים אלפיניים ארוכים, בעיקר שלג, קרח ומיקס.

יש יוצאים מן הכלל, כמובן: במסלולי אייד (כמו ביוסמיטי) מטפסים בסינגל, בדרך כלל, כי יש גם חבל נוסף (להולינג) שמאפשר גלישות ארוכות, חילוץ במקרה הצורך וכו׳

מקווה שזה עוזר...



תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...