פונצ'אק ג'איה

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פונצ'אק ג'איה (מבוטא כ ˈpʊntʃak ˈdʒaja, נקרא גם קרסטנז פירמיד) הוא הר הנמצא בתחומה של אינדונזיה, באי גינאה החדשה. ההר הוא הגבוה ביותר באוקיאניה, ובשל כך נחשב לעיתים כחלק משבע הפסגות. גובהו 4884 מטרים. ההר נושא גם בתארים הנקודה הגבוהה ביותר הנמצאת על אי והנקודה הגבוהה ביותר בין ההימלאיה והאנדים.

ההר וסביבתו היו מיושבים עוד בטרם דרכו האירופים על אדמת האי. החוקר ההולנדי יאן קרסטנז היה האירופי הראשון שראה את ההר ואת קרחוניו, בשנת 1623. קרסטנז זכה לבוז באירופה עקב טענתו כי ראהשלג בקרבת קו המשווה. שמו השני של ההר נושא את שמו. ההעפלה המוצלחת המתועדת הראשונה נעשתה על ידי היינריך הארר, עם שלושה מחבריו בשנת 1962. היננריך הארר היה מטפס הרים וסופר אוסטרי שהתפרסם לאחר שכתב את הספר "שבע שנים בטיבט". בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, תפסה אינדונזיה בעלות של שטח ההר ושמה של הפסגה שונה לפונצא'ק סוקארנו (פונצ'אק פירושו פיסגה) על שמו של נשיאה הראשון של אינדונזיה. מאוחר יותר שונה השם לפונצ'אק ג'איה. ג'איה פירושו ניצחון או תהילה.

הגישה להר דורשת אישור ממשלתי. הגישה למטיילים ותיירים הייתה אסורה בין השנים 1995- 2005. משנת 2006 ניתן להשיג אישורי טיפוס דרך מגוון סוכנויות באי. פסגת ההר אינה מושלגת, אך חלק ממורדותיו מכוסים קרחונים. קרחונים אלה, עקב קירבתם לקו המשווה, הם מושא למחקרים רבים בנושא ההתחממות העולמית ומבנה והתנהגות של קרחון יבשתי. הטיפוס להר הוא טיפוס סלע קשה וטכני, הנעשה לרוב מהמפנה הצפוני של ההר. מחנה הבסיס של ההר נמצא במרחק של 100 קילומטרים משדה התעופה הקרוב, מהלך ארבעה - חמישה ימי הליכה.

קישורים חיצוניים