סקי קרוס-קאונטרי
סקי קרוס-קאונטרי (באנגלית Cross-country skiing) הינו צורת סקי המיועדת למרחקים ארוכים במיוחד (כמה עשרות קילומטרים) במתארים לא מאד תלולים. בניגוד לסקי אלפיני או טלמרק שמכוונים לירידה במדרונות תלולים. בסקי קרוס-קאונטרי משתמשים במגלשי סקי ארוכים וצרים על במסלולים עם טופוגרפיה משתנה כאשר התנועה מתבצעת בעזרת הרגליים והידיים שדוחפות קדימה בעזרת מקלות סקי.
בנוסף להיותו ענף ספורט זוהי עדיין דרך פופולרית להתנייד בחודשי החורף בארצות צפון אירופה וזהו ספורט עממי פופולרי מאוד בגלל היותו קל יחסית לביצוע, אינו מצריך ציוד יקר במיוחד, קל ללימוד ונחשב לפעילות גופנית בריאה מאוד. למרות הדברים האלו כספורט תחרותי הסקי למרחקים נחשב כקשה מאוד, הספורטאי מפעיל את רוב שרירי הגוף בעומס גבוה ולאורך זמן. גלישה למרחקים נפוצה בארצות סקנדינביה, קנדה, רוסיה ושאר מדינות ברית המועצות לשעבר. הענף הזה צובר תאוצה כספורט עממי גם בארצות הברית ובאירופה.
תוכן עניינים
היסטוריה
השימוש בסקי כדי לעבור מרחקים ארוכים פותח בארצות סקנדינביה לפני אלפי שנים. זוהי הייתה דרך ההתניידות היחידה בארצות אלו המכוסות בשלג עמוק במשך רוב השנה, בעיקר בצפון. הגלישה למרחקים הפכה מאוחר יותר גם לדרך ההתניידות של הצבאות באזורים האלו ועדיין במאה הקודמת הצבא הפיני עשה שימוש נרחב בגלישה למרחקים במלחמתו ברוסים (מלחמת החורף).
באופן מסורתי מגלשי הסקי נבנו מעץ, ומקלות הסקי נבנו מקני במבוק שאליהם חוברה פיסת עור לשפר את האחיזה בידיים.
מירוץ הסקי הספורטיבי (תחרותי) למרחקים הראשון אורגן כנראה ב-1872 בנורבגיה.
ציוד
המגלשים הם קלים מאד, צרים וארוכים, וללא ליבה (core) או שפות (edges). על סוליית המגלש יש שינון עדין המגדיל את החיכוך בכיוון אחורה ומאפשר לעלות עליות מתונות. השינון של הסוליה עושה עבודה דומה ל"עורות" (skins) של סקי הרים.
בסקי קרוס קאונטרי משתמשים במקלות ארוכים, שמתאימים לאופי של מישורים, עליות וירידות מתונות.
נעלים
המגפיים עשויים לרוב מפלסטיק קשיח ומתחברים למגלשיים בשלושה פינים או בכבל הנפוץ יותר היום.
ביינדינגס
כאמור, הביינדינגס מחוברים לנעליים בדומה לחיבור המקובל בטלמרק כאשר רק החלק הקדמי של הרגל מחובר ואילו העקב חופשי.
סגנון
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
