מסלולים בדואיים
מסלולים בדואיים (Beduin routes) הם מסלולים ארוכים (קילומטר, שניים ויותר), שעולים בדרכים מעניינות לפסגות. הכינוי הגיע מוואדי ראם, בירדן. למעשה לכל פסגה באזור ראם קיים מסלול בדואי. חלק מן המסלולים נמצאו ונפתחו לאורך עשרות שנים ע"י הבדואים באזור שהיו עולים לפסגות במסעות הציד שלהם.
מסלולים בדואיים אינם קשים מבחינת יכולת הטיפוס הטכנית ומרבית הדרך על המסלול היא פשוט הליכה. עם זאת, יש מדי פעם צעדים קשים וקטעים חשופים ומפחידים. זה עונה להגדרה של מסלולי סקרמבלינג. רובם מסלולים מאוד מעניינים שדורשים שילוב סוגי עגינות, תנועה מסוגים שונים, יכולת ניווט ומציאת מסלול גבוהות. הם מאוד מורכבים בהיבט של מציאת הדרך וראוי להתייחס אליהם בזהירות ושיקול דעת מירבי. למסלולים אלו ראוי להצטייד במפות מפורטות שמופיעות בגייד בוק וכן בציוד טיפוס וגלישה. וכן רצוי מאוד להסתובב בוואדי ראם כמה ימים על מנת לקבל את ההרגשה של ניווט על המסלול, מעקב אחר רוג'ומים, ולדבר עם הבדואים המקומיים על מצב המסלול.
המסלולים הבדואיים המוכרים בראם הם: המסלול של חמד, אל-תלמיה, שייח חמדן וריג'ם אסף שעולים לאיזור הגבוה שמתחת לפסגת ג'בל ראם (summit plateau). ניתן לחצות את כל ג'בל ראם בשילוב של שני מסלולים: עולים ממערב לג'בל ראם (במסלול של שייח חמדן או במסלול התמודי) ויורדים ממזרח במסלול של חמד. זהו אחד המסלולים היפים ביותר בירדן (ואולי בעולם) מבחינת הנוף והאוירה, אבל גם האחרים יפים.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
