מהי השיטה המומלצת לקיצור רצועה בצורה שלא מחלישה אותה (או הכי פחות מחלישה אותה)?

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הייתי אומר שהשיטה המומלצת לקצר רצועה תלוי בעיקר תלויה בסיטואציה. כלומר, לסיטואציות שונות אולי מבחר בשיטות שונות. בכל מקרה, כפי שכבר הדגשתי מספר רב של פעמים (למשל: כאן, כאן וכאן), השאלה מה הכי חזק אינה חשובה מבחינה מעשית ויש בה (אולי) עניין תיאורטי בלבד. שיקולים אחרים גוברים על שיקול החוזק במקרים רבים וביניהם: בטיחות, נוחות, מהירות, קלות בהתרה (של קשרים), סגנון ועוד. כמובן שבכל מקרה יש לוודא שגם אם הפתרון הנבחר אינו הכי חזק, הרי שהוא חייב להיות מספיק חזק.

אז מה השיטה המומלצת? נבחן מספר מצבים לדוגמה:

כל מטפס מתחיל לומד לקצר רצועה ארוכה מדי על ידי הכפלתה או אפילו שילושה בין שתי הטבעות של הראנר. זו דרך אחת לקיצור של רצועה. מכיוון שהיא לא מכניסה קשרים, קל להסיק שהיא חזקה מאד.

דרך שניה לקיצור של רצועה הוא על ידי קשר באמצע. זה מקובל כשהרצועה משמשת כזנב פרה או דייזי צ'יין מאולתר, למשל, ואז מדובר על סלינג מרצועה, בדרך כלל. פשוט קושרים קשר בוהן על שתי הרצועות יחד, ומקבלים זנב פרה עם שתי נקודות לחיבור. קשר כזה נותן שתי דרכים לקיצור של רצועה, בעצם:

  1. כל הרצועה מתקצרת מעט, כי קצת מן האורך מתבזבז על הקשר עצמו.
  2. אפשר להתחבר, כאמור, לפני הקשר, וזה כאילו יש לנו סלינג יותר קצר. זה לא מאד חזק, כי מתקבל ניפ ממש ביציאה מן הקשר, אבל מכיוון שזה בשימוש כבר המון שנים, ניתן להסיק שזה מספיק חזק.

מצב מוכר אחר הוא כשהרצועה לא נמתחת בין שתי טבעות. למשל, אם משתמשים ברצועה קשורה, ותוקעים את הקשר של הרצועה בסדק. במקרה כזה, צריך שהעומס על הרצועה יבוא רק על הצד שיוצא מן הקשר, ולא על שני הצדדים (כי אז העומס על הצד השני עלול למשוך את הקשר החוצה מהחריץ).

כאן, בעצם, צריך להתייחס לרצועה בודדת ולא לסלינג, ואז הכי פשוט וקל, לקשור קשר ברצועה, במקום שרוצים להתחבר. אני הייתי בוחר בקשר מוט, שאפשר לקשור גם ביד אחת אבל גם לולאת בוהן תעשה עבודה דומה, והיא גם יותר חזקה.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...