הבדלים בין גרסאות בדף "ליבה ומעטפת"
(←אריגה ופיתול) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה: kernmantle.jpg| | + | [[תמונה: kernmantle.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מבנה של חבל ליבה ומעטפת]] |
| − | '''חבלי ליבה ומעטפת''' או '''חבלי קרנמטל''' (באנגלית: Kernmantle ropes) הם [[חבלים]] הבנויים משני חלקים | + | '''חבלי ליבה ומעטפת''' או '''חבלי קרנמטל''' (באנגלית: '''[[Kernmantle|Kernmantle ropes]]''') הם [[חבלים]] הבנויים משני חלקים נפרדים או כמעט נפרדים: ליבה ומעטפת. חבל ראשון במבנה כזה הוצג על ידי חברת Edelrid בשנת 1953. חבלים אלה הם המשמשים ביישומי [[גלישה]], [[טיפוס]], [[קניונינג]], [[מערנות]] ו[[חילוץ]]. |
| − | מקור השם קרנמנטל מגרמנית Kernmantel | + | מקור השם קרנמנטל מגרמנית Kernmantel, והוא מורכב משתי מילים: '''kern''' - '''גרעין''', '''mantel''' - '''גלימה'''. באנגלית משתמשים גם במילים '''core''' לליבה ו-'''sheath''' למעטפת. |
חבלי ליבה/מעטפת בנויים ממספר גדול של סיבים דקים מאד. חבל סטאטי של 11מ"מ מכיל כ-30,000 וניתן לחשב מכאן כי קוטרם של הסיבים: כ- 60 מיקרון (זה תרגיל נחמד - נסו בבית). החבל בנוי משני חלקים: ליבה, הנושאת את מרבית העומס (כ-70-80ֵ%) ומעטפת הארוגה באופן הדוק סביב הליבה. | חבלי ליבה/מעטפת בנויים ממספר גדול של סיבים דקים מאד. חבל סטאטי של 11מ"מ מכיל כ-30,000 וניתן לחשב מכאן כי קוטרם של הסיבים: כ- 60 מיקרון (זה תרגיל נחמד - נסו בבית). החבל בנוי משני חלקים: ליבה, הנושאת את מרבית העומס (כ-70-80ֵ%) ומעטפת הארוגה באופן הדוק סביב הליבה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ההפרדה בין הליבה למעטפת מאפשרת חלוקה טובה של התפקידים ביניהם, ועל ידי בחירה של שיטות ייצור, מתקבל תפקוד טוב יותר של החבל לשימושים אליהם הוא תוכנן. | ההפרדה בין הליבה למעטפת מאפשרת חלוקה טובה של התפקידים ביניהם, ועל ידי בחירה של שיטות ייצור, מתקבל תפקוד טוב יותר של החבל לשימושים אליהם הוא תוכנן. | ||
| − | במרבית החבלים המיוצרים כיום | + | במרבית החבלים המיוצרים כיום יש בתוך החבל, בין העיקרים של הליבה, סרט ניילון דק, עליו מודפסים פרטי החבל: הדגם, שנת הייצור, מספר ה[[אצווה]] ופרטים נוספים. |
| − | |||
=תפקידי הליבה והמעטפת= | =תפקידי הליבה והמעטפת= | ||
==הליבה== | ==הליבה== | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
=תכונות= | =תכונות= | ||
ההפרדה בין הליבה למעטפת מאפשרת שליטה מצויינת על תכונות החבל על ידי שילוב של חמרים, שיטות אריגה וליפוף ומידת הצפיפות של הליבה והמעטפת. | ההפרדה בין הליבה למעטפת מאפשרת שליטה מצויינת על תכונות החבל על ידי שילוב של חמרים, שיטות אריגה וליפוף ומידת הצפיפות של הליבה והמעטפת. | ||
| − | == | + | ==חומרים== |
| − | בחבלי טיפוס וגלישה גם המעטפת וגם הליבה עשויות מ[[ניילון]] בדרך כלל. בחבלים לחילוץ משתמשים לייצור המעטפת לעיתים ב[[פוליאסטר]], שהוא עמיד במיוחד בפני שחיקה. בחבלים המיועדים לקניונינג משתמשים בחומרים קלים יותר [[פוליפרופילן, למשל | + | בחבלי טיפוס וגלישה גם המעטפת וגם הליבה עשויות מ[[ניילון]] בדרך כלל. בחבלים לחילוץ משתמשים לייצור המעטפת לעיתים ב[[פוליאסטר]], שהוא עמיד במיוחד בפני שחיקה. בחבלים המיועדים לקניונינג משתמשים בחומרים קלים יותר (כמו [[פוליפרופילן]], למשל) לייצור החבל, כדי לקבל [[חבל צף|חבל שצף במים]]. המבנה הזה, של ליבה ומעטפת, מאפשר לשלב תכונות של שני החלקים: [[אלאסטיות]] או סטאטיות, [[עמידות בשחיקה]], משקל סגולי וכו' כדי לקבל חבל בעל תכונות מתאימות לצורך. |
| + | |||
==אריגה ופיתול== | ==אריגה ופיתול== | ||
| + | [[תמונה: rope machine.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מכונה מודרנית לייצור חבלי ליבה ומעטפת, במפעל של Beal]] | ||
הליבה במרבית החבלים מורכבת ממספר עיקרים (משלושה ועד 21), שכל אחד מהם בנוי משנים או שלשה גדילים מלופפים. בגלל הליפוף של הליבה, כאשר מותחים את החבל החבל נוטה להסתובב. זה קורה בעיקר כאשר תלויים על החבל. בעיה זו נפתרה על ידי ליפוף של העיקרים בליבה בשני כיוונים הפוכים. מחצית העיקרים מלופפים בכיוון אחד והמחצית האחרת בכיוון האחר. כיווני הליפוף נקראים כיוון s וכיוון z (ספירלה ימנית וספירלה שמאלית, בהתאמה). כך, חצי העיקרים מנסים להסתובב לכיוון אחד, החצי האחר מנסים לכיוון השני ומתקבל חבל נייטרלי לסיבוב. | הליבה במרבית החבלים מורכבת ממספר עיקרים (משלושה ועד 21), שכל אחד מהם בנוי משנים או שלשה גדילים מלופפים. בגלל הליפוף של הליבה, כאשר מותחים את החבל החבל נוטה להסתובב. זה קורה בעיקר כאשר תלויים על החבל. בעיה זו נפתרה על ידי ליפוף של העיקרים בליבה בשני כיוונים הפוכים. מחצית העיקרים מלופפים בכיוון אחד והמחצית האחרת בכיוון האחר. כיווני הליפוף נקראים כיוון s וכיוון z (ספירלה ימנית וספירלה שמאלית, בהתאמה). כך, חצי העיקרים מנסים להסתובב לכיוון אחד, החצי האחר מנסים לכיוון השני ומתקבל חבל נייטרלי לסיבוב. | ||
| − | בחבלים שזורים | + | בחבלים שזורים לכל סיב בחבל יש סיכוי טוב להגיע אל המעטפת ולהיפגע משחיקה. בחבלי קרנמנטל רק כ-20% מן הסיבים (סיבי המעטפת) עלולים לסבול פגיעה כזו. גם אם כל סיבי המעטפת קרועים במקום מסויים (אנחנו אומרים: משהו "הפשיט את המעטפת"), עדיין עומס הקריעה של החבל הוא כ-80% מעומס הקריעה של חבל חדש. |
| + | |||
| + | ==קריאה נוספת== | ||
| + | * [[כללי פסילה]] | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים... | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]] |
גרסה אחרונה מ־12:09, 5 בספטמבר 2011
חבלי ליבה ומעטפת או חבלי קרנמטל (באנגלית: Kernmantle ropes) הם חבלים הבנויים משני חלקים נפרדים או כמעט נפרדים: ליבה ומעטפת. חבל ראשון במבנה כזה הוצג על ידי חברת Edelrid בשנת 1953. חבלים אלה הם המשמשים ביישומי גלישה, טיפוס, קניונינג, מערנות וחילוץ.
מקור השם קרנמנטל מגרמנית Kernmantel, והוא מורכב משתי מילים: kern - גרעין, mantel - גלימה. באנגלית משתמשים גם במילים core לליבה ו-sheath למעטפת.
חבלי ליבה/מעטפת בנויים ממספר גדול של סיבים דקים מאד. חבל סטאטי של 11מ"מ מכיל כ-30,000 וניתן לחשב מכאן כי קוטרם של הסיבים: כ- 60 מיקרון (זה תרגיל נחמד - נסו בבית). החבל בנוי משני חלקים: ליבה, הנושאת את מרבית העומס (כ-70-80ֵ%) ומעטפת הארוגה באופן הדוק סביב הליבה.
ההפרדה בין הליבה למעטפת מאפשרת חלוקה טובה של התפקידים ביניהם, ועל ידי בחירה של שיטות ייצור, מתקבל תפקוד טוב יותר של החבל לשימושים אליהם הוא תוכנן.
במרבית החבלים המיוצרים כיום יש בתוך החבל, בין העיקרים של הליבה, סרט ניילון דק, עליו מודפסים פרטי החבל: הדגם, שנת הייצור, מספר האצווה ופרטים נוספים.
תוכן עניינים
תפקידי הליבה והמעטפת
הליבה
תפקידה העיקרי של הליבה הוא לשאת את העומס. הליבה היא האלמנט העיקרי הנושא את העומס בחבל ליבה/מעטפת.
המעטפת
התפקיד העיקרי של המעטפת הוא להגן על הליבה. המעטפת שומרת על הליבה משחיקה על הסלע, מכניסה של אבק וחול ומצלה על הליבה ובכך מונעת מקרינת uv (קרינת שמש) להגיע אליה. בהרים גבוהים, גבישי קרח מסבים נזק רב לחבל, וגם כאן, המעטפת נשחקת, אבל מגנה על הליבה.
תכונות
ההפרדה בין הליבה למעטפת מאפשרת שליטה מצויינת על תכונות החבל על ידי שילוב של חמרים, שיטות אריגה וליפוף ומידת הצפיפות של הליבה והמעטפת.
חומרים
בחבלי טיפוס וגלישה גם המעטפת וגם הליבה עשויות מניילון בדרך כלל. בחבלים לחילוץ משתמשים לייצור המעטפת לעיתים בפוליאסטר, שהוא עמיד במיוחד בפני שחיקה. בחבלים המיועדים לקניונינג משתמשים בחומרים קלים יותר (כמו פוליפרופילן, למשל) לייצור החבל, כדי לקבל חבל שצף במים. המבנה הזה, של ליבה ומעטפת, מאפשר לשלב תכונות של שני החלקים: אלאסטיות או סטאטיות, עמידות בשחיקה, משקל סגולי וכו' כדי לקבל חבל בעל תכונות מתאימות לצורך.
אריגה ופיתול
הליבה במרבית החבלים מורכבת ממספר עיקרים (משלושה ועד 21), שכל אחד מהם בנוי משנים או שלשה גדילים מלופפים. בגלל הליפוף של הליבה, כאשר מותחים את החבל החבל נוטה להסתובב. זה קורה בעיקר כאשר תלויים על החבל. בעיה זו נפתרה על ידי ליפוף של העיקרים בליבה בשני כיוונים הפוכים. מחצית העיקרים מלופפים בכיוון אחד והמחצית האחרת בכיוון האחר. כיווני הליפוף נקראים כיוון s וכיוון z (ספירלה ימנית וספירלה שמאלית, בהתאמה). כך, חצי העיקרים מנסים להסתובב לכיוון אחד, החצי האחר מנסים לכיוון השני ומתקבל חבל נייטרלי לסיבוב.
בחבלים שזורים לכל סיב בחבל יש סיכוי טוב להגיע אל המעטפת ולהיפגע משחיקה. בחבלי קרנמנטל רק כ-20% מן הסיבים (סיבי המעטפת) עלולים לסבול פגיעה כזו. גם אם כל סיבי המעטפת קרועים במקום מסויים (אנחנו אומרים: משהו "הפשיט את המעטפת"), עדיין עומס הקריעה של החבל הוא כ-80% מעומס הקריעה של חבל חדש.
קריאה נוספת
תרמו לדף זה: מיכה יניב, ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים...
