טריוויה של קשרים

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבוא

ברשימה זו בחרתי לעסוק במספר קשרים, לאו דווקא השימושיים שבהם, ולתאר את הצדדים הפחות ידועים שלהם: מקורם, סיפור מעניין, מאפיינים לא ידועים וכו'. לא נראה לי שיש בכך חשיבות רבה לרמת הטיפוס או לרמת עבודת החבל, אבל אולי מישהו יתעניין בזה ולו רק מתוך סקרנות. מקווה שתהנו.

אה, כן, אין לקחת את המידע כאן יותר מדי ברצינות.

קשר איטלקי ו-belay

קשר איטלקי הוא למעשה קביעה על טבעת. במשיכה בחבל באחד הצדדים של הקשר הוא אינו מתהדק אלא זורם תוך כדי חיכוך של קטע חבל אחד על קטע חבל אחר. משיכה בחבל בצד השני של הקשר תגרום להתהפכות שלו ולזרימה לכיוון השני, שוב, עם חיכוך.

אטימיולוגיה

באנגלית: Italian hitch, Munter hitch, וגם HMS knot (מן השם הגרמני).

בצרפתית: demi Kabestan בתרגום מילולי: חצי קשר מוט.

בגרמנית: HalbMastwurfSicherung (למעשה "איבטוח בקשר איטלקי"), בתרגום מילולי: אבטחה בחצי "קשר של תורן" כלומר, חצי קשר מוט.

קירבה לקשרים אחרים

מתוך השם בצרפתית ובגרמנית מתבררת הקירבה לקשר מוט. שניהם שייכים לקבוצת הקביעות, בשניהם יש שתי לולאות באותו כיוון (ספיראלה של שתי כריכות), רק שאחת מהן חצי נפתחת בזמן השימוש בקשר.

תכונות ושימושים

תכונת החיכוך והזרימה של החבל לשני הכיוונים בקשר הופכת אותו מתאים לשימוש כאמצעי חיכוך. קשר איטלקי הוא בפועל פחות טוב מאמצעי חיכוך ממש ממספר סיבות:

  1. הוא מתהפך טוב רק בטבעות אגסיות.
  2. הוא שוחק את החבל (לא הרבה אבל זה מצטבר).
  3. הוא מפתל את החבל מאד.

היתרון הגדול בשימוש בקשר איטלקי כאמצעי חיכוך הוא שאין צורך בציוד נוסף מלבד טבעת ננעלת. אם איבדת את אמצעי החיכוך שלך, טוב להכיר את הקשר האיטלקי.

קשר איטלקי הוא גם אלמנט חשוב בבניית קשר מרינר.

מקור, וסיפור מעניין

קשר איטלקי שימש במקור להורדה של משאות כבדים בצורה מבוקרת בספינות. גם המילה האנגלית לאבטחה (belay), בה אנו משתמשים כיום, קשורה במקורה לספינות. המילה היתה שמו של נוהל קרב בספינות.

יש לזה קשר הדוק עם הצורה בה היו מתנהלים קרבות הים במאות 15-18. הספינות עליהן אנחנו מדברים הן פריגטות (ספינות קרב מהירות עם שלושה תרנים בד"כ), דומות לאלו שאנו רואים בסרטים על קולומבוס או על שודדי ים. בקרבות ים כאלו, הסיכוי לנצח היה תלוי במהירות, יכולת תמרון ועוד גורמים, אבל במיוחד במספר התותחים שהיו מופנים לעבר ספינת האויב. ככל שמספר התותחים שהיה מופנה אל ספינת היריב היה גדול, כך גדל הסיכוי לשתק אותה (להטביע, לפגוע בהגה או בתרנים) ולנצח בקרב. כיוון שכך, הושקעו משאבים רבים בתרגולת קרב שכל מטרתה היתה להעביר תותחים במהירות, ביעילות ובבטיחות מצד אחד של הספינה לאחר.

לא ברור באיזה צי הומצא הנוהל לראשונה, אך על הפריגטות של הצי הבריטי הוא נקרא belay. הבעיה היתה שהתותחים היו כבדים, עשויים מפלדה ועל גלגלים, ודופן הספינה היה עשוי מעץ. אם היו משחררים תותח מן העיגון שלו ליד חרך הירי, הוא היה עלול להתגלגל לצד השני עם הנדנוד של הספינה, לנקב את הדופן וליפול לים. העברת התותחים צריכה היתה להיעשות בצורה מבוקרת. כל תותח היה קשור בשני חבלים, לכל אחת מהדפנות, דרך אמצעי חיכוך (קשר איטלקי) וכך ניתן היה להעביר תותחים מצד אחד של הספינה לצד השני בצורה מבוקרת.

קשר שטוח

קשר שטוח הוא קשר חיבור חבלים שהוא אדיש לעובי החבלים. קשר שטוח הוא גם זה המתקבל משילוב של שתי לולאות זו בזו, כפי שלפעמים מחברים רצועות תפורות, כאילו ללא קשר אך למעשה בקשר שטוח (או קשר משקפים).

אטימיולוגיה

באנגלית: square knot.

סיפור מעניין

אחד הקשרים המוכרים לנו כ"קשר שרוכים" הוא קשר שטוח, או למעשה ורסיה של שחרור מהיר שלו. יש בו שני קצות חבל המתלפפים זה על זה, ואז שתי לולאות שמתלפפות האחת סביב השניה.

קשר שרוכים המקורי, לא היה כזה כלל. ההבדל נבע מאופי השרוכים. השרוכים המקוריים היו רצועות שנחתכו מיריעת עור, הם היו קשים ובעלי חתך ריבועי. בקשר שטוח אין מספיק חיכוך כדי להחזיק בשרוכי עור כאלה, כפי שיודע כל מטפס שעבד עם חבלים סטאטיים ישנים וקשים מאד. הקשר המקורי של שרוכים היה כזה המתואר בציור.

אפשר לראות כי הקשר המקורי דומה לקשר שרוכים רק שיש לו ליפוף נוסף המגדיל את החיכוך. הקשר המוכר היום הוא בן כמאה שנים בלבד והוא פישוט של הקשר המקורי. הוא עובד כי שרוכים נמעכים בתוך הקשר (כי הם רכים ובחתך מלבני), מה שמגדיל את ההתנגדות שלהם להחלקה החוצה.

קשר כף חשמלית

קשר כף חשמלית הוא קשר פשוט ושימושי, שלמרבה ההפתעה אינו מוכר לרבים. הוא מאפשר שימוש פשוט בחבל כאשר הדלק בבנזיניה נגמר לפני שהמים לתה הספיקו לרתוח (לקפה זה לא שימושי, כי מטפסים מכינים קפה רק במקינטה...).

מטפסים מנוסים מכירים גם קשר כף חשמלית כפול, שמרתיח את המים יותר מהר, אבל השימוש בו גורם לחבל לבלאי מהיר יותר...


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...