הבדלים בין גרסאות בדף "טיין שאן"
(יצירת דף עם התוכן "'''טְייֵן שָׁאן''' הוא רכס הרים במרכז אסיה, והוא משתרע בקזחסטאן, קירגיזסטאן, אוזבקיסטאן וסי...") |
|||
| (13 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''טְייֵן שָׁאן''' הוא רכס הרים במרכז אסיה, והוא משתרע בקזחסטאן, קירגיזסטאן, אוזבקיסטאן וסין. שם הרכס הוא מסינית ופירושו ״הרי השמיים״ או ״ההרים השמימיים״. אורכו של הרכס כ-2,900 קילומטרים, | + | [[תמונה: Tien_Shan.jpg|שמאל|ממוזער|450px|מרכז הרכז מצולם מטיסה מבישקק (בירת קירגיסטאן) לאורומצ׳י (בסין). הפירמידה המחודדת במרכז היא ה[[חאן טנגרי]] ומימינו ה[[פובדה]].]] |
| + | '''טְייֵן שָׁאן''' הוא רכס הרים במרכז אסיה, והוא משתרע בקזחסטאן, קירגיזסטאן, אוזבקיסטאן וסין. שם הרכס הוא מסינית ופירושו ״הרי השמיים״ או ״ההרים השמימיים״. אורכו של הרכס כ-2,900 קילומטרים, והוא אחד משבעת רכסי ההרים הארוכים בעולם. רוחב הרכס נע בין 250 ל-350 קילומטרים בדרך כלל, ומגיע לרוחב מקסימלי של כ-800 קילומטרים. את רכס הטיין שאן ניתן לחלק באופן גס לרכס טיין שאן המזרחי בסין ורכס טיין שאן המערבי בשלוש הארצות האחרות. | ||
| − | רכס טיין שאן הוא חלק מהחגורה הגדולה של ה[[ | + | רכס טיין שאן הוא חלק מהחגורה הגדולה של ה[[הימלאיה]], שנוצרה מהתנגשות הלוח ההודי והלוח האירו-אסיאתי בעידן הקנוזואיקון. החגורה ההימלאית כוללת את ה[[קרקורם]], [[הרי פאמיר]], ומגיעה עד רכס ה[[אלפים]]. |
| − | הפסגה הגבוהה ברכס טיין שאן היא [[פובדה]] | + | הפסגה הגבוהה ברכס טיין שאן היא [[פובדה]] ("פסגת הניצחון"), הנמצאת ברום 7,439 מטר מעל פני הים והיא הנקודה הגבוהה ביותר בקירגיזסטן, הנמצאת על הגבול עם סין. הפסגה השנייה בגובהה של רכס טיין שאן היא [[חאן טנגרי]] ("אדון האל"), הנמצאת ברום של 7,010 מטר מעל פני הים ובגבול בין קזחסטן וקירגיזסטן. אלו שתי הפסגות הצפוניות ביותר בעולם בגובה של מעל מ-7,000 מטר. שתיהן כלולות באתגר [[נמר השלג]] (יחד עם [[הר לנין]], [[פיק קומוניזם]] ו[[קורז'נבסקאיה]]). |
| − | רכס הרי טיין שאן שוכן באזור חם וצחיח של מרכז אסיה והוא מוקף מדבריות מכל צדדיו. בגלל הפסגות הגבוהות, שרבות מהן מוקפות [[קרחונים]] ומכוסות בשלג-עד, הוא מתפקד כמצבור מים, המזרים מים מתוקים ליישובים שבמורדות ההרים ואחראי לקיומן של מערכות אקולוגיות מגוונות, מיערות עבותים ועד נאות מדבר. נאות מדבר אלו שימשו בעבר תחנות בדרך המשי | + | רכס הרי טיין שאן שוכן באזור חם וצחיח של מרכז אסיה והוא מוקף מדבריות מכל צדדיו. בגלל הפסגות הגבוהות, שרבות מהן מוקפות [[קרחון|קרחונים]] ומכוסות בשלג-עד, הוא מתפקד כמצבור מים, המזרים מים מתוקים ליישובים שבמורדות ההרים ואחראי לקיומן של מערכות אקולוגיות מגוונות, מיערות עבותים ועד נאות מדבר. נאות מדבר אלו שימשו בעבר תחנות בדרך המשי, שדרכה עברו סחורות (וגם רעיונות ודתות) בין מזרח למערב. בנתיב זה הגיעו הבודהיזם, האסלאם והנצרות הקדומה לסין. |
| − | + | במדידות השוואתיות שנערכו עולה שקצב המסת הקרחונים בטיין שאן גבוה בהרבה מהממוצע העולמי. מחקר שפורסם ב-2015 מעריך שעד שנת 2050 יימסו קרחוני העד של הרכס. | |
| − | אחד מהאירופאים הראשונים שתיאר בפרטי פרטים את רכס טיין שאן היה המגלה הרוסי פיוטר סמיונוב טיין-שאנסקי (קולטים את השם?) בשנת 1856. | + | הסינים העריצו את יפי הנוף המשלב הרים מושלגים, יערות ירוקים, אגמים המשקפים את ההרים שסביבם, ומשוררים רבים (כמו לי באי, צֶן שֶׁן ואחרים) ביקרו ברכס וכתבו על יופיו. |
| + | |||
| + | אחד מהאירופאים הראשונים שתיאר בפרטי פרטים את רכס טיין שאן היה המגלה הרוסי פיוטר סמיונוב טיין-שאנסקי (קולטים את השם?) בשנת 1856. אחד הספרים הידועים של הסופר היהודי/רוסי מיכאיל פרישאווין, ״ז׳ן-שן, שורש החיים״ עוסק ביופי ופראות הטבע בטיין שאן. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ---- | ||
| + | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: פסגות ורכסים]] | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: טיפוס הרים]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:36, 10 ביולי 2022
טְייֵן שָׁאן הוא רכס הרים במרכז אסיה, והוא משתרע בקזחסטאן, קירגיזסטאן, אוזבקיסטאן וסין. שם הרכס הוא מסינית ופירושו ״הרי השמיים״ או ״ההרים השמימיים״. אורכו של הרכס כ-2,900 קילומטרים, והוא אחד משבעת רכסי ההרים הארוכים בעולם. רוחב הרכס נע בין 250 ל-350 קילומטרים בדרך כלל, ומגיע לרוחב מקסימלי של כ-800 קילומטרים. את רכס הטיין שאן ניתן לחלק באופן גס לרכס טיין שאן המזרחי בסין ורכס טיין שאן המערבי בשלוש הארצות האחרות.
רכס טיין שאן הוא חלק מהחגורה הגדולה של ההימלאיה, שנוצרה מהתנגשות הלוח ההודי והלוח האירו-אסיאתי בעידן הקנוזואיקון. החגורה ההימלאית כוללת את הקרקורם, הרי פאמיר, ומגיעה עד רכס האלפים. הפסגה הגבוהה ברכס טיין שאן היא פובדה ("פסגת הניצחון"), הנמצאת ברום 7,439 מטר מעל פני הים והיא הנקודה הגבוהה ביותר בקירגיזסטן, הנמצאת על הגבול עם סין. הפסגה השנייה בגובהה של רכס טיין שאן היא חאן טנגרי ("אדון האל"), הנמצאת ברום של 7,010 מטר מעל פני הים ובגבול בין קזחסטן וקירגיזסטן. אלו שתי הפסגות הצפוניות ביותר בעולם בגובה של מעל מ-7,000 מטר. שתיהן כלולות באתגר נמר השלג (יחד עם הר לנין, פיק קומוניזם וקורז'נבסקאיה).
רכס הרי טיין שאן שוכן באזור חם וצחיח של מרכז אסיה והוא מוקף מדבריות מכל צדדיו. בגלל הפסגות הגבוהות, שרבות מהן מוקפות קרחונים ומכוסות בשלג-עד, הוא מתפקד כמצבור מים, המזרים מים מתוקים ליישובים שבמורדות ההרים ואחראי לקיומן של מערכות אקולוגיות מגוונות, מיערות עבותים ועד נאות מדבר. נאות מדבר אלו שימשו בעבר תחנות בדרך המשי, שדרכה עברו סחורות (וגם רעיונות ודתות) בין מזרח למערב. בנתיב זה הגיעו הבודהיזם, האסלאם והנצרות הקדומה לסין.
במדידות השוואתיות שנערכו עולה שקצב המסת הקרחונים בטיין שאן גבוה בהרבה מהממוצע העולמי. מחקר שפורסם ב-2015 מעריך שעד שנת 2050 יימסו קרחוני העד של הרכס.
הסינים העריצו את יפי הנוף המשלב הרים מושלגים, יערות ירוקים, אגמים המשקפים את ההרים שסביבם, ומשוררים רבים (כמו לי באי, צֶן שֶׁן ואחרים) ביקרו ברכס וכתבו על יופיו.
אחד מהאירופאים הראשונים שתיאר בפרטי פרטים את רכס טיין שאן היה המגלה הרוסי פיוטר סמיונוב טיין-שאנסקי (קולטים את השם?) בשנת 1856. אחד הספרים הידועים של הסופר היהודי/רוסי מיכאיל פרישאווין, ״ז׳ן-שן, שורש החיים״ עוסק ביופי ופראות הטבע בטיין שאן.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
