הבדלים בין גרסאות בדף "באבו צ'ירי שרפה"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: left '''באבו צ'ירי שרפה''' (Babu Chiri Sherpa), נולד ב-2 ביוני 1965, נפטר ב-29 באפריל 2001 היה בן לשבט השרפ...)
 
מ
שורה 37: שורה 37:
 
בתאריך 29/4/2001, בשעות אחרי הצהרים, בהיותו במחנה מס' 2 שבצדו הדרומי (הנפאלי) של ההר, בגובה של כ-6400 מטר, כשהלך סביב המחנה על מנת לצלם, נפל באבו לתוך [[קרבאס|בקע בקרח]], לעומק של 30 מטר, ונהרג. לווייתו נערכה  בקטמנדו והיתה אירוע אבל לאומי.
 
בתאריך 29/4/2001, בשעות אחרי הצהרים, בהיותו במחנה מס' 2 שבצדו הדרומי (הנפאלי) של ההר, בגובה של כ-6400 מטר, כשהלך סביב המחנה על מנת לצלם, נפל באבו לתוך [[קרבאס|בקע בקרח]], לעומק של 30 מטר, ונהרג. לווייתו נערכה  בקטמנדו והיתה אירוע אבל לאומי.
  
המגיעים לנפאל יכולים לראות במרחק קצר משדה התעופה של קטמנדו את האנדרטה שהוקמה לזכרו, אחת האנדרטות היחידות שהוקמו בנפאל לזכר מטפס. הוא היה מועמד לרשימת 17 הנפאלים החשובים בהיסטוריה (שהראשון בהם היה בודהה...); במקום באבו צ'ירי נבחרה - מסיבות לא ברורות - פאסאנג לאמו (Pasang Lhamu), האישה הנפאלית הראשונה שהגיעה (ב- 1993) לפסגת האברסט ונהרגה בירידה.
+
המגיעים לנפאל יכולים לראות במרחק קצר משדה התעופה של קטמנדו את האנדרטה שהוקמה לזכרו, אחת האנדרטות היחידות שהוקמו בנפאל לזכר מטפס. הוא היה מועמד לרשימת 17 הנפאלים החשובים בהיסטוריה (שהראשון בהם היה בודהה...); במקום באבו צ'ירי נבחרה - מסיבות שלרבים אינן ברורות - פאסאנג לאמו (Pasang Lhamu), האישה הנפאלית הראשונה שהגיעה (ב- 1993) לפסגת האברסט ונהרגה בירידה.
 
   
 
   
 
בסה"כ טיפס, כאמור, באבו צ'ירי שרפה 10 פעמים לפסגת האברסט, כולן ללא מיכלי חמצן. מהן: 4 פעמים מצידו הצפוני, הטיבטי, ו-6 פעמים מצידו הדרומי, הנפאלי.
 
בסה"כ טיפס, כאמור, באבו צ'ירי שרפה 10 פעמים לפסגת האברסט, כולן ללא מיכלי חמצן. מהן: 4 פעמים מצידו הצפוני, הטיבטי, ו-6 פעמים מצידו הדרומי, הנפאלי.

גרסה מ־02:33, 1 במאי 2008

Babuchiri.jpg

באבו צ'ירי שרפה (Babu Chiri Sherpa), נולד ב-2 ביוני 1965, נפטר ב-29 באפריל 2001 היה בן לשבט השרפה ומגדולי מטפסי ההימלאיה והאברסט ורבים האומרים - הגדול מכולם. לבני עם השרפה שעליהם הוא נימנה אין כל ספק שהוא היה הגדול מכולם.

באבו צ'ירי שרפה נולד בשם השרפה-טיבטי: באו צירינג שרפה, בכפר טקסינדו באזור הסולוקומבו דרומית לאברסט. באבו צ'ירי שרפה הינו הגרסה הנפאלית של שמו ובשם זה התפרסם. בגיל 13 הוא החל לעבוד כסבל במשלחות וכבר במשלחת הראשונה שלו טיפס לפסגת המרה פיק (Mera Peak) ומעבר האמפו לאפצה הידוע לשמצה.

ההר הגדול הראשון שלפסגתו הגיע היה הקנצ'נג'ונגה (Kanchenchunga , 8598מ'), ההר השלישי בגובהו בעולם. זה היה בשנת 1989, כשהשתתף במשלחת סובייטית. בשנת 1990 טיפס את הדאולגירי (Dhaulagiri- 8167מ', מס 7 בעולם) עם משלחת צרפתית. בשנת 1994 טיפס לפסגת השישפנגמה (Shishapagma 8027 מ', מס 14 בעולם) פעמיים תוך שבוע. אל פיסגת הצ'ו אויו (Cho oyu 8201 מ', מס 6 בעולם), הגיע סה"כ 6 פעמים.

בסתיו 1998 טיפס לפיסגת האמה דאבלם ( Ama Dablam 6812מ') 3 פעמים, בהפסקה של יומיים שלושה בין טיפוס לטיפוס, וזאת לאחר שמספר שבועות לפני כן טיפס את הצ'ו אויו. בנוסף להרים אלה טיפס על הרים רבים מפורסמים פחות.

אבל אין ספק,שרק על האברסט באו לכדי ביטוי כשרונותיו וייחודו. אין מטפס שהיה דומיננטי כמוהו על ההר הגבוה בעולם ושבר מספר כה רב של שיאים. האברסט היה מגרש המשחקים הפרטי שלו.

בשעה שמנהיגי המשלחות המערביות והזרות בכלל מספקים את הכסף והציוד לטיפוס, השרפות מבצעים את עיקר העבודה: מציאת הדרך, פילוס הדרך, פריסת החבלים הקבועים, הקמת המחנות, פיזור מיכלי החמצן, האספקה והלווי למטפסים הזרים, עד לפסגה;

כושרם והסתגלותם לגובה של אנשי השרפה הם מן המפורסמות והפכו לאגדה, אבל גם בין השרפות עצמם בלט באבו צ'ירי בכשרונו, במנהיגותו, במרצו הבלתי נלאה ובכושרו הגופני שעלו אפילו על הסטנדרטים המהממים של אנשי השרפה. הוא ביטל את הכפיפות המסורתית של אנשי שבט השרפה לראשי המשלחות המערביות והזרות והפך למנהיג המשלחות הנפאלי-שרפה הראשון של מטפסים מערביים. מטפסים זרים ומקומיים, חלקם ידועים ומפורסמים בעולם כולו, היו עולים אליו לרגל לקבל את עצתו. בעונת הטיפוס לא נעשתה שום תזוזה על ההר ללא התייעצות עימו. את האברסט טיפס בפעם הראשונה בסתיו 1990, עם משלחת צרפתית, מצידו הדרומי.

הוא התבלט בפעם ראשונה בשנת 1995 כאשר טיפס פעמיים לפסגת האברסט בהפסקה של שבועיים בין טיפוס לטיפוס; זה היה שיאו הראשון - איש לא עשה זאת לפניו. עד אז היה מטפס שהגיע לפסגה נח על זרי הדפנה לנצח, ואם היה שרפה היה חוזר לטפס רק בשנה שלאחר מכן, אולי.

ב-6 למאי 1999 שהה באבו צ'ירי על פסגת האברסט 21 שעות לבדו, ללא מיכלי חמצן - שיא שעדיין לא נשבר. 20 יום לאחר מכן הגיע שוב לפסגה, בפעם התשיעית.

במאי 2000 שבר שיא נוסף, הפעם במהירות הטיפוס. הוא טיפס ממחנה הבסיס (5350מ') לפסגת האברסט (8848מ') ב-16 שעות ו-56 דקות, ללא מיכלי חמצן, ועשה זאת ברוחות של 100קמ"ש. השיא הקודם היה 20 שעות ו-24 דקות, עם מיכלי חמצן. זאת היתה גם הפעם העשירית שבאבו צ'ירי כבש את פסגת האברסט. בכך גם השווה את שיא מספר הפעמים של הגעה לפסגה ללא מיכלי חמצן שקבע אנג ריטה האגדי.

שיא המהירות חיזק את מעמדו של באבו צ'ירי כגיבור לאומי בנפאל וכוכב-על בקרב קהילת המטפסים בעולם, לדבריו הוא טיפס בכדי לתת לבנותיו (6 במספר) חינוך שהוא עצמו לא זכה לו אף פעם: בכפר בו גדל לא היה בית ספר והוא למד קרוא וכתוב בכוחות עצמו. מכאן ברורה גם הסיבה הנוספת לטיפוסים היתה איסוף כסף למטרת הקמת בי"ס בכפר הולדתו - מבצע שבו הצליח ובית הספר ממשיך לפעול עד היום.

באבו ידע היטב שמקצועו כרוך בסכנה וברצון היה פורש, אבל, כמו לרבים אחרים מבין השרפה, לא היו פתוחות בפניו אפשרויות פרנסה אחרות.

Monument.jpg

בתאריך 29/4/2001, בשעות אחרי הצהרים, בהיותו במחנה מס' 2 שבצדו הדרומי (הנפאלי) של ההר, בגובה של כ-6400 מטר, כשהלך סביב המחנה על מנת לצלם, נפל באבו לתוך בקע בקרח, לעומק של 30 מטר, ונהרג. לווייתו נערכה בקטמנדו והיתה אירוע אבל לאומי.

המגיעים לנפאל יכולים לראות במרחק קצר משדה התעופה של קטמנדו את האנדרטה שהוקמה לזכרו, אחת האנדרטות היחידות שהוקמו בנפאל לזכר מטפס. הוא היה מועמד לרשימת 17 הנפאלים החשובים בהיסטוריה (שהראשון בהם היה בודהה...); במקום באבו צ'ירי נבחרה - מסיבות שלרבים אינן ברורות - פאסאנג לאמו (Pasang Lhamu), האישה הנפאלית הראשונה שהגיעה (ב- 1993) לפסגת האברסט ונהרגה בירידה.

בסה"כ טיפס, כאמור, באבו צ'ירי שרפה 10 פעמים לפסגת האברסט, כולן ללא מיכלי חמצן. מהן: 4 פעמים מצידו הצפוני, הטיבטי, ו-6 פעמים מצידו הדרומי, הנפאלי.

חברת הטרקים והטיפוס אותה יסד: "נומאד אקספדישנס" nomad expeditions, עדין קיימת ונקראת היום "מאונטיין טרייבס" mountain tribes.

השאיר אחריו אישה ו 6 בנות.

תרמו לדף זה: גדליה שטירמר ואחרים...