אני רוצה לעגון על סלע לצורכי חילוץ, איך אני יכול לחשב את משקל הבולדר כדי לדעת אם הוא יעמוד בעומס של שני אנשים?

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אקדים ואומר כי משקל הסלע הוא לא הגורם היחיד שמשפיע על איכותו כעגינה. בהנחה שהחבל הקשור אליו לא יכול להחליק ממנו (שהיא לא תמיד הנחה סבירה), מה שחשוב הוא לאו דווקא המשקל, אלא עד כמה קשה להזיז את הבולדר ממקומו. יש כמה גורמים נוספים המשפיעים על איכות של בולדר כעגינה:

  1. החיכוך בינו ובין הקרקע. החיכוך תלוי במשקל, אבל גם במקדם החיכוך, ואם זה נמוך, הסלע יזוז בקלות.
  2. כיוון המשיכה. ככל שהוא יותר למעלה, כך המשקל קובע יותר והחיכוך פחות.
  3. מאחורי מה הוא תקוע. אין מה להרחיב כאן, נראה לי...

ועכשיו, לחישוב:

משקל של גוף הוא מכפלה של הנפח שלו בצפיפות החומר (מה שנקרא גם משקל סגולי או מסה סגולית).

נפח

את הנפח (volume) של סלע קשה למדוד או לחשב בדיוק, אבל אפשר להעריך. יש שני מקרים בסיסיים. תיבה וכדור.

תיבה

אם הסלע דומה בצורתו לתיבה, הנפח מתקבל מהמכפלה של אורךXרוחבXגובה.

כדור

אם הסלע דומה לכדור, הערכה טובה לנפח תהיה ארבע פעמים הרדיוס בחזקה שלישית, או חצי הקוטר בחזקה שלישית. אם הוא כדור פחוס (אליפסואיד), מדמיינים את התיבה שחוסמת אותו, והנפח יהיה חצי מכפלת מידות התיבה (אורךXרוחבXגובה).

הערה למי שמתעניין או רוצה לדייק: נפח של כדור מחושב לפי

[math] V=\frac{4\pi r^3}{3} [/math]

כאשר [math]r[/math] הוא חצי הקוטר.

ונפח של אליפסואיד מחושב לפי

[math] V=\frac{4\pi (a \cdot b \cdot c)}{3} [/math]

כאשר [math]a[/math] הוא חצי הרוחב, [math]b[/math] הוא חצי האורך ו-[math]c[/math] הוא חצי הגובה של האליפסואיד.

בחישוב הלא מדוייק צמצמתי את פיי ([math]\pi=3.14[/math]) עם השלוש שבמכנה, פשוט כי זו רק הערכה, וזה מקל על החישוב.

צפיפות

הצפיפות (density) נמדדת ביחס למים. למים יש צפיפות 1. זאת אומרת שסמ"ק אחד של מים שוקל גרם אחד. ליטר אחד של מים שוקל קילוגרם אחד (באותם תנאים), ומטר מעוקב של מים שוקל טון אחד.

רק למען הדיוק נציין כי המשקלים שצויינו (גרם סמ״ק של מים וכו׳) הם בתנאים סטנדרטיים שמוגדרים כך:

  • גובה פני הים.
  • לחץ של אטמוספירה אחת.
  • טמפרטורה של 4°C.

אבל לשימושים שלנו - ההבדלים לא יהיו מספיק גדולים כדי שנתחשב בהם. אפילו בים המלח עם טמפרטורות גבוהות ולחץ גבוה בהרבה, למשל.

בחזרה לעניין העיקרי שלנו:

כל חומר שיש לו צפיפות גדולה מ-1 שוקע, כל מה שיש לו צפיפות קטנה מ-1, צף.

צפיפות של סלע תלויה בסוג הסלע. הסלעים הצפופים ביותר (דיוריט, למשל) מגיעים לצפיפות של 3. יש סלעים קלים עד כדי כך שהם צפים על המים (הם פשוט מלאים בועות). בארץ נפוצים במיוחד סלעי גיר, ולאלה יש צפיפות של 2.3-2.7. נוח לקחת ערך של 2.5, בשביל החישוב. זאת אומרת, שליטר אחד של סלע גיר שוקל בערך 2.5ק"ג. כאן יש טבלת צפיפויות של סלעים, לדוגמה.

בטון, למי ששאל את עצמו, צפוף בערך כמו גיר, כלומר - 2.5 טון למ״ק.

יחידות

ולסיום, יש את עניין היחידות. אם האורך נמדד בסנטימטרים, הנפח מתקבל בסמ"ק, והמשקל בגרמים. צריך לחלק ב-1000 כדי לקבל משקל בקילוגרמים, ושוב ב-1000 כדי לקבל טונות. לחילופין, אפשר גם:

  • למדוד בדצימטרים (עשרות סנטימטרים, כלומר שמטר וחצי יחושב כ15- דצימטרים) ולקבל נפח בליטרים ומשקל בקילוגרמים.
  • למדוד במטרים ולקבל את הנפח בטונות.

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...