הבדלים בין גרסאות בדף "איך להיות יותר מהיר בקניונינג"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(אל תבזבזו זמן)
(קחו חבלים מתאימים)
 
(70 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
 
קניונינג היא פעילות מורכבת. כדי להיות יעילים ומהירים בקניונינג עלינו לשלוט במגוון של מיומנויות בעלות אופי ספורטיבי כמו שחייה, קפיצה, [[גלישה]] (גם במים זורמים), [[סקרמבלינג]], [[טיפוס]] ועוד.
 
קניונינג היא פעילות מורכבת. כדי להיות יעילים ומהירים בקניונינג עלינו לשלוט במגוון של מיומנויות בעלות אופי ספורטיבי כמו שחייה, קפיצה, [[גלישה]] (גם במים זורמים), [[סקרמבלינג]], [[טיפוס]] ועוד.
  
==בטיחות==
+
מה חשיבות המהירות בקניונינג? או בעצם - מה חשיבות המהירות בכלל?
מהירות היא בטיחות! זו לא סתם סיסמה. קניוניר מהיר יותר נמצא פחות זמן במסלול, ויש לו פחות הזדמנויות להיפגע. כמו שלנהג מקצועי עם המון שעות על הכביש יש יותר סיכוי להיות מעורב בתאונה. קניוניר מהיר הוא ממוקד יותר, מתוכנן יותר ויודע יותר על המסלול שהוא עושה. אחרת, אם הוא לא מאורגן, לא תכנן ולמד על האיזור, המתאר והמסלול, הוא לא יוכל להיות מהיר.
 
  
למהירות כאן עוד היבט חשוב, שגם הוא בטיחותי. אם חסכתם שעה במהלך המסלול וקרתה תאונה או שיש בעיה (נתקע החבל, מישהו נפצע, כל דבר, בעצם) הרי שיש לכם עוד שעה לחלץ, [[פתרון תקלות|פתרון תקלות]]. השעה הזו יכולה להיות ההבדל בין להיתקע בלילה ובין לחזור הביתה.
+
אפשר להבין למה על מנת לטפס מסלולים ארוכים חשוב [[מהירות|לטפס יותר מהר]]. קל להבין גם מדוע בקניון רטוב נרצה להיות בתנועה כל הזמן כדי לא לחטוף [[היפותרמיה]], אבל מה זה חשוב בקניונינג? בקניון יבש, כמו [[נחל קומראן]] או [[נחל חלמיש]], שלוקח ממילא כמה שעות לעבור אותו, למה לרוץ? למה למהר? למה לא לעצור כל שעה להפסקת קפה?
  
ועוד, יותר שעות על המסלול מביאות לעייפות גדולה יותר בסוף היום, ומגדילות את הסיכוי להתייבשות. כל אחד משני אלה, ועוד יותר, שניהם יחד, הם מתכון בדוק לשיקול דעת פחות טוב והחלטות מסוכנות יותר.
+
אז ככה: קניוניר מהיר הוא יותר ממוקד, יותר בטוח ויותר בשליטה. כשלא מבזבזים זמן על שטויות, נשאר יותר זמן להנות מהתנועה, מהשליטה ומהמסלול.
  
ואחרון, מי שמתקדם יותר מהר בקניון יכול לבחור מסלולים יותר ארוכים, מסובכים ומחייבים. מסלולים כאלה שאין להם נקודות יציאה וחייבים להגיע לסוף שלהם כדי לצאת מהם. אם אתה לא מהיר, כנראה שלא תעיז (זה באמת לא יהיה חכם) להיכנס למסלולים כאלה.
+
ועניין נוסף, וחשוב ביותר: מי שמתקדם יותר מהר בקניון יכול לבחור מסלולים יותר ארוכים, מסובכים ו[[מחוייבות|מחייבים]]. מסלולים כאלה שאין להם נקודות יציאה וחייבים להגיע לסוף שלהם כדי לצאת מהם. אם אתה לא מהיר, כנראה שלא תעיז (זה באמת לא יהיה חכם) להיכנס למסלולים כאלה.
  
במאמר זה מובאים כמה רעיונות וקונספטים שיעזרו לכם לנוע מהר יותר בקניונים רטובים ויבשים. הרעיונות האלה יועילו גם לכל מי שרוצה לטפס בהרים, אבל כאמור - לזה יש [[איך לטפס יותר מהר|מאמר מיוחד]]...
+
ובתור בונוס: אם תהיו מהירים ״תברחו״ מכל הקבוצות האחרות על מסלולים קצרים, יתנו לכם לעקוף ותהיו לבד על מסלולים ארוכים.
  
 +
במאמר זה מובאים כמה רעיונות וקונספטים שיעזרו לכם לנוע מהר יותר בקניונים, גם יבשים וגם רטובים. הרעיונות האלה יועילו גם לכל מי שרוצה לטפס בהרים, אבל כאמור - לזה יש [[איך לטפס יותר מהר|מאמר מיוחד]]...
  
 +
=בטיחות=
 +
מהירות היא בטיחות! זו לא סתם סיסמה. קניוניר מהיר יותר נמצא פחות זמן במסלול, ויש לו פחות הזדמנויות להיפגע. כמו שלנהג מקצועי עם המון שעות על הכביש יש יותר סיכוי להיות מעורב בתאונה. קניוניר מהיר הוא ממוקד יותר, מתוכנן יותר ויודע יותר על המסלול שהוא עושה. אחרת, אם הוא לא מאורגן, לא תכנן ולמד על האיזור, המתאר והמסלול, הוא לא יוכל להיות מהיר.
  
 +
למהירות כאן עוד היבט חשוב, שגם הוא בטיחותי. אם חסכתם שעה במהלך המסלול וקרתה תאונה או שיש בעיה (נתקע החבל, מישהו נפצע, כל דבר, בעצם) הרי שיש לכם עוד שעה לחלץ, [[פתרון תקלות|לפתור תקלות]]. השעה הזו יכולה להיות ההבדל בין להיתקע בלילה ובין לחזור הביתה.
  
קניוניג יעיל: על חשיבות המהירות בקניונינג
+
ועוד, יותר שעות על המסלול מביאות לעייפות גדולה יותר בסוף היום, ומגדילות את הסיכוי להתייבשות. כל אחד משני אלה, ועוד יותר, שניהם יחד, הם מתכון בדוק לשיקול דעת פחות טוב והחלטות מסוכנות יותר.
  
אוקיי, הבנתי למה על מנת לטפס מסלולים ארוכים חשוב [[מהירות|לטפס יותר מהר]]. אבל מה זה חשוב בקניונינג? בקניון, שלוקח ממילא כמה שעות לעבור אותו, למה לרוץ? למה למהר? למה לא לעצור כל שעה להפסקת קפה?
+
ועוד נקודה של בטיחות שהוזכרה כבר, אבל חשוב להדגיש אותה:
  
שאלה מצויינת, והתשובה אליה תתחלק לשני חלקים, שניהם חשובים מאד. שני החלקים נוגעים לעבודה יעילה, אבל בהיבטים קצת שונים.
+
=יעילות=
יעילות
+
כדי להיות קניוניר טוב, צריך להיות יעיל. גם כדי להיות רתך טוב, צבע טוב או מכונאי רכב טוב - צריך להיות יעיל. זה אומר שלא מבזבזים זמן על פעולות מיותרות:
כדי להיות קניוניר טוב, צריך להיות יעיל. גם כדי להיות רתך טוב, צבע טוב או מכונאי רכב טוב - צריך להיות יעיל. זה אומר שלא מבזבזים זמן על פעולות מיותרות. זה אומר שלא סוחבים חבל 100מ, למסלול שיש בו גלישות של מקסימום 35 (כמו נחל רחף). זה אומר שלומדים לעבוד
+
* זה אומר שלא סוחבים חבל 100מ׳, למסלול שיש בו גלישות של מקסימום 35מ׳ (כמו נחל רחף).
 +
* זה אומר שלא צריך לפחד מגלישות קצרות ומהירות בלי אבטחה (עצמית או בכלל).
 +
* זה אומר שלא כל הקבוצה חייבת לנוע ביחד אלא אפשר לשלוח כח חלוץ שיקצר זמנים בעמדה הבאה
 +
* זה אומר שאפשר לגלוש גם על חבל אחד. במקרים רבים הוספת חבל לא משפרת את הבטיחות, רק מאיטה את ההתקדמות.
 +
* בכלל: יש לכם שני חבלים: יש לכם שתי עמדות גלישה (אחת על כל חבל). למה לא להשתמש בהם? גם אם שניהם מחוברים לאותו בולט, למה לא לבצע את כל שלב ההתחברות לחבל וההכנה בזמן שמישהו גולש על החבל השני?
 +
* גם בחירת ציוד מתאים מראה על יעילות. ציוד מתאים מתבטא במידה רבה במשקל, אבל גם בבטיחות. בקניון רטוב וזורם, למשל, יש חשיבות גדולה להתנתקות מהירה מהחבל במים (אחרת - אפשר לטבוע במים של המפל או במערבולת מתחת). אין מה לקחת ATC, כי זה האמצעי חיכוך שיש לנו בבית. גם שמינית רגילה לא תמיד תהיה מספיק טובה. אולי עדיף [[שמינית מיוחדת לקניונינג]].
  
 +
כדי להגיע למקום הזה לא מספיק להבין מה כתוב כאן: צריך ידע והבנה! צריך להכיר היטב את השיטות והכלים, צריך להיות מסוגלים לנתח סיטואציות מורכבות ולדעת לבחור במהירות את השיטה המתאימה: היעילה והבטוחה ביותר.
  
ציוד מתאים:
+
זו מיומנות חשובה גם בהרים, על שלג, קרח וגם על [[מסלולים ארוכים]] של סלע כמו שיש לנו ב[[סיני]] ו[[וואדי ראם|ירדן]], אבל לא רק שם. היכולת לנוע במהירות ובצורה חלקה ובטוחה במסלולי טיול מורכבים, בדרדרות ובמתארים תלולים חשובה לתחושת הביטחון ולהנאה מן התנועה עצמה. כבונוס, היא גם חוסכת באנרגיה. ויש עוד בונוס: כך מאפשר לנו להגיע למקומות שלא היינו יכולים להגיע אליהם ללא המיומנות הזו.
ציוד מתאים מתבטא במידה רבה במשקל, אבל גם בבטיחות. בקניון רטוב וזורם, למשל, יש חשיבות גדולה להתנתקות מהירה מהחבל במים (אחרת - אפשר לטבוע במים של המפל). אין מה לקחת ATC, כי זה האמצעי חיכוך שיש לנו בבית. גם שמינית רגילה לא תמיד תהיה מספיק טובה.  
 
  
 +
להיות קניוניר יעיל ומהיר זה לא כמו לרוץ מהר. המהירות אינה תלוייה, כמו בריצה, באופן ישיר בחוזק השרירים או בסיבולת לב-ריאה (אם כי הם עשויים לעזור). לנוע מהר בקניון זה בעיקר בראש וזו מיומנות הניתנת ללמידה ואימון בקלות יחסית.
  
זו מיומנות חשובה בהרים, על שלג, קרח וגם על [[מסלולים ארוכים]] של סלע כמו שיש לנו ב[[ההר הגבוה בסיני|סיני]] ו[[וואדי ראם|ירדן]], אבל לא רק שם. היכולת לנוע במהירות ובצורה חלקה ובטוחה במתארים תלולים חשובה לתחושת הביטחון ולהנאה מן התנועה עצמה. כבונוס, היא גם חוסכת באנרגיה.
+
=אוקיי, השתכנעתי אז מה עכשיו?=
 +
עכשיו טיפים, עצות ורעיונות על עבודת חבל מהירה ויעילה בקניונים:
 +
==אל תבזבזו זמן==
 +
כדאי לבדוק, אפילו בעזרת שעון, כמה זמן לוקח מסלול. אבל לא רק כמה זמן לוקח לגלוש, אלא כל הזמן: [[פרישת חבל]], לבישת הרתמה, ארגון הציוד, בניית [[תחנות|תחנה]]. כמה זמן עובר מרגע שהגעתם למפל, ועד שהאחרון סיים לגלוש. כמה זמן ישבתם בעמדה וקשקשתם או שתיתם מים. כל אלה נראים טפשיים ולא חשובים מבחינת זמן, אבל זה קורה כל הזמן, ועל מסלול של עשרה מפלים, צריך לכפול את כמות הזמן הזו בעשר...
  
לטפס במהירות זה לא כמו לטפס מסלולים קשים יותר, והמהירות אינה תלוייה באופן ישיר בחוזק האצבעות או פלג הגוף העליון (אם כי הם עשויים לעזור). לא, לנוע מהר על סלע זה בעיקר בראש וזו מיומנות הניתנת ללמידה ואימון בקלות יחסית.
+
השיטה כאן היא:
 +
===לא לעצור===
 +
זה נשמע טפשי, אבל זה לא! הרעיון של לא לעצור הוא הלך רוח כללי. צריך להתרגל להישאר מכווננים כל הזמן על להיות בתנועה קדימה. בכל רגע, כל אחד מבני הקבוצה צריך לדעת שהוא עושה הכל כדי שכל הקבוצה תנוע קדימה. אסור שיחכו לאף אחד...
  
במאמר זה מובאים כמה רעיונות וקונספטים שיעזרו לכם לנוע מהר יותר על סלע. הרעיונות האלה יועילו לכל מי שרוצה לטפס בהרים, לכל מי שרוצה לעשות מסלולים ארוכים, אבל גם למי שרוצה להספיק לטפס יותר ביום טיפוס, וחלקם מתאימים אפילו למטפסים [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיביים]].
+
הלך הרוח הזה מייצר מעין ״תחרות״ מי יתארגן קודם, מי יסיים ללבוש רתמה, חליפה או ישים את התיק על הגב קודם. ככל שכולם ילחצו בכיוון הזה - כל הקבוצה תנוע מהר יותר.
  
מהירות ויעילות הן עניין חשוב גם ב[[קניונינג]] וב[[מערנות]], ואפילו משיקולים דומים. לזה הקדשתי מאמר נפרד.
+
===לעבוד במקביל===
+
או במילים אחרות: לעשות כמה שיותר דברים באותו זמן.
הערה אחרונה, למטפסי ירדן, סיני וגם האלפים. אם נראה לכם ש[[האחים רמי]], [[פרכט והאופולטר]], [[קולונה]] או [[טוני הוורד]], [[מישל פיולה]] או כל אחד אחר, מרמים ונותנים זמנים קצרים מדי, אז לא - ככה הם עושים את זה.
 
 
 
==אל תבזבזו זמן==
 
כדאי לבדוק, אפילו בעזרת שעון, כמה זמן לוקח מסלול. אבל לא רק כמה זמן לוקח לגלוש, אלא כל הזמן: [[פרישת חבלים|פרישת החבל]], לבישת הרתמה, ארגון הציוד, בניית [[תחנות|תחנה]]. כמה זמן עובר מרגע שהגעתם למפל, ועד שהאחרון סיים לגלוש. כמה זמן ישבתם בעמדה וקשקשתם או שתיתם מים. כל אלה נראים טפשיים ולא חשובים מבחינת זמן, אבל זה קורה כל הזמן, ועל מסלול של עשרה מפלים, צריך לכפול את כמות הזמן הזו בעשר...
 
 
 
השיטה כאן היא
 
# לא לעצור
 
# לעבוד במקביל, או במילים אחרות: לעשות כמה שיותר דברים באותו זמן.
 
  
 
הנה כמה דוגמאות:
 
הנה כמה דוגמאות:
 
*כדאי בקבוצה, שתהיה חלוקת תפקידים ברורה: מי מתארגן לגלישה ומי בונה תחנה, למשל. כי זה לא חייב להיות אותו אדם... זה שבונה תחנה, למשל, לא חייב להיות מוכן לגלישה ראשון. הוא יכול להתארגן בזמן שהאחרים גולשים.
 
*כדאי בקבוצה, שתהיה חלוקת תפקידים ברורה: מי מתארגן לגלישה ומי בונה תחנה, למשל. כי זה לא חייב להיות אותו אדם... זה שבונה תחנה, למשל, לא חייב להיות מוכן לגלישה ראשון. הוא יכול להתארגן בזמן שהאחרים גולשים.
*אם פותחים יותר מעמדת גלישה אחת, אפשר לפרק את שאר העמדות ולהשאיר רק אחת, בזמן שהגולש הלפי אחרון גולש. ברור שהלפני אחרון צריך לגלוש על העמדה הנכונה...
+
בכל מקרה - גם אם אין לך תפקיד כרגע - לא יושבים ומחכים: מתארגנים לגלישה, לובשים חליפה, עושים כל מה שאפשר לעשות במקביל.
*כל חבל שנזרק למטה - יכול להיאסף לשק החבל שלו מייד או להיות כבר מקופל, בזמן שהאחרון גולש.
+
* עבודה בדרוג - הראשון (בד"כ יחד עם השני) שגולש את המפל לא ממתין אלא נע לכוון המפל הבא ומכין את העמדה לגלישה. בעקרון שיטת עבודה זו מייצרת "מנהל עמדה" שהוא הראשון שגלש, הגיע לעמדה, הכין אותה ונשאר לבצע בה גולש אחרון ולקפל את החבל
 +
*אם פותחים יותר מעמדת גלישה אחת, אפשר לפרק את שאר העמדות ולהשאיר רק אחת, בזמן שהגולש הלפני אחרון גולש. ברור שהלפני אחרון צריך לגלוש על העמדה הנכונה...
 +
*כל חבל שנזרק למטה - יכול להיאסף לשק החבל שלו מיד או להיות כבר מקופל, בזמן שהאחרון גולש. האחרון הגיע והתנתק? מישהו יכול מיד להתחיל למשוך את החבל ולא לחכות לו שיגיע לעזור
  
  
 
בחירת הציוד משפיעה במידה רבה על המהירות, ויש כל מיני טריקים קטנים שיכולים לעזור, למשל:
 
בחירת הציוד משפיעה במידה רבה על המהירות, ויש כל מיני טריקים קטנים שיכולים לעזור, למשל:
*שימוש ב[[אמצעי חיכוך]] [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול|ננעל אוטומטית לחבל כפול]] כמו [[גיגי]], [[גלובוס]], [[טוקאן]], [[ATC-guide]] ואחרים דומים להם, מאפשרים למוביל שיושב בתחנה לסדר את החבל, להכין את ציוד ההובלה להעברה לחבר שיוביל את הפיץ' הבא ואולי לכרסם משהו.
+
*שימוש ב[[אמצעי חיכוך]] מתאים יכול לחסוך הרבה זמן בהתחברות, במהלך הגלישה ובהתנתקות, בעיקר בזרימה חזקה או בבריכות מים.
 
*שלוקר במקום בקבוקי מים מאפשר לשתות בזמן שמאבטחים, מסדרים ואפילו בזמן הגלישה.
 
*שלוקר במקום בקבוקי מים מאפשר לשתות בזמן שמאבטחים, מסדרים ואפילו בזמן הגלישה.
  
שורה 63: שורה 71:
 
==התאמה ותכנון==
 
==התאמה ותכנון==
 
===השתמשו בכל מפל בשיטה המתאימה===
 
===השתמשו בכל מפל בשיטה המתאימה===
אחת הדרכים הטובות ביותר להפחית בבזבוז הזמן היא למזער את סיבוכיות המערכת, ולבחור בקפידה את המערכת איתה עובדים בכל פעם מחדש. זה בעיקר מתייחס לאופן הגלישה, ולשאלא אם בכלל גולשים. קניונירים מתחילים נוטים לגלוש בכל מקום. גם במקומות שאפשר לרדת בטיפוס או בקפיצה. זה מבזבז המון זמן: פרישת וקיפול החבל, התחברות והתנתקות וכו׳ וכו׳. כדאי לדעת מה מצפה במסלול, לשלוט בטכניקות השונות למעבר מכשולי גובה, ולהתאים במקום את השיטה היעילה ביותר לכל מפל:
+
אחת הדרכים הטובות ביותר להפחית בבזבוז הזמן היא למזער את סיבוכיות המערכת, ולבחור בקפידה את המערכת איתה עובדים בכל פעם מחדש. זה בעיקר מתייחס לאופן הגלישה, ולשאלה אם בכלל גולשים. קניונירים מתחילים נוטים לגלוש בכל מקום. גם במקומות שאפשר לרדת בטיפוס או בקפיצה. זה מבזבז המון זמן: פרישת וקיפול החבל, התחברות והתנתקות וכו׳ וכו׳. כדאי לדעת מה מצפה במסלול, לשלוט בטכניקות השונות למעבר מכשולי גובה, ולהתאים במקום את השיטה היעילה ביותר לכל מפל:
 
* מפלים נמוכים ופשוטים: קופצים.
 
* מפלים נמוכים ופשוטים: קופצים.
 
* מפלים קצת יותר גבוהים: זורקים את הציוד וקופצים או מטפסים בירידה.
 
* מפלים קצת יותר גבוהים: זורקים את הציוד וקופצים או מטפסים בירידה.
 
* מפלים עוד יותר גבוהים או חלקים וקשים לטיפוס: שמים חבל קצר ויורדים בכח ידיים. אם יש מדרגה באמצע - שמים עוד חבל (וכך יכולים להיות שניים במקביל בירידה).
 
* מפלים עוד יותר גבוהים או חלקים וקשים לטיפוס: שמים חבל קצר ויורדים בכח ידיים. אם יש מדרגה באמצע - שמים עוד חבל (וכך יכולים להיות שניים במקביל בירידה).
* רק מפלים שהם גבוהים מדי (מסוכנים) לירידה בכח ידיים.
+
* רק מפלים שהם גבוהים מדי (מסוכנים) לירידה בכח ידיים מחייבים גלישה.
 +
 
 +
'''שימו לב: אם הברירה היא לגלוש או לטפס בירידה, ואתם מתקשקשים עם ההחלטה, או שיש חלק מחברי הקבוצה שלא מרגישים בנוח עם הטיפוס: גלשו, או לפחות אבטחו אותם.'''
 
===קחו חבלים מתאימים===
 
===קחו חבלים מתאימים===
 +
זה נושא חשוב מאד. יש לו היבט של משקל, שעליו אפרט בהמשך, אבל גם של התנהלות כללית. החבלים צריכים להיות באורך מתאים למסלול. אין שום הגיון בלקחת חבל 100מ׳ למסלול שהגלישה הגבוהה ביותר שלו היא 35מ׳ (כמו נחל רחף). אפילו חבל 70מ׳ זו אופצייה נחותה לעומת שני חבלי 35מ׳ או שני חבלי 40מ׳, שיעשו עבודה הרבה יותר טובה מכמה בחינות:
  
 +
# לא תצטרכו לפתוח ולקפל חבל ארוך כל פעם, גם לגלישות הקצרות.
 +
# גם אם תפתחו את שני החבלים - שני אנשים יכולים לפתוח: כל אחד חבל. וגם לקפל...
 +
# לא יהיה מישהו אחד שסוחב את כל החבל - תוכלו להתחלק.
 +
# לא תצטרכו לחכות לחבל במפל הבא. אפשר לפתוח שתי תחנות במקביל בגלישות הקצרות, ובמקביל זה לא אומר רק חבל ליד חבל (זה גם חבל 70מ׳ יעשה) אלא גם חבל אחד בכל מפל - בשני מפלים שונים...
 +
# אל תתביישו לקחת בנוסף גם חבל קצר של 10 מטר ודק יותר (נניח חבל 8). לא תאמינו כמה דברים הוא יכול לעשות בעיקר בקניון בו מרבית הגלישות קצרות או יש הרבה קטעי טיפוס בירידה שחלק מחברי הקבוצה ירצו עליהם [[אבטחה|איבטוח]]. אל תתעצבנו עליהם, פשוט תאבטחו אותם.
 +
# כמו שהבטחתי, על החסכון במשקל - בהמשך.
  
 +
===ציוד מתאים===
 +
בחרו [[אמצעי חיכוך]], [[טבעות]], [[רתמות]] וציוד בכלל, שמתאימים לצורך שלכם. לגלישות רטובות כדאי אמצעי חיכוך שקל לנתק מהחבל כמו ה[[שמינית מיוחדת לקניונינג|שמינית הזו]] או כמו [[דה ג׳אמפ]]. לגלישות ארוכות עדיף אמצעי חיכוך שניתן לווסת בו את כמות החיכוך כמו  [[קריטר]], [[פיראנה]], [[הוקה]] ואחרים.
 +
===אם יש מים אז נרטבים===
 +
במים זורמים או גבים עמוקים שדורשים שחיה נרטב. גם התיק ירטב וכל מה שבתוכו. במקום לבזבז המון זמן בלהעביר את התיק מעל הראש (ובסוף להרטיב אותו כמובן) או לבנות מערכות מסובכות להעברת התיקים פשוט תתכוננו שהכל ירטב, תאטמו טוב את הדברים החשובים בשקית אטומה למים או תוף אטום. דרך אגב, גם אתם תרטבו אז אם אתם פוחדים שיהיה לכם קר קחו ביגוד וציוד מתאים. הנסיון לעבור יבשים בד"כ יגמר בנפילה למים או פציעה שתבזבז הרבה יותר זמן.
  
==שמרו על פשטות==
+
==אל תתביישו לקצר את החבלים==
עוד דרך לשמור על פשטות היא לדאוג לעמדות מסודרות בתחנות, בעיקר לאסוף את החבל בצורה מסודרת, כך שהוא לא [[קשר גורדי|יתפלנטר]].
+
חבלים קצרים יותר מהר לפתוח, יותר מהר לקפל. קצרו את החבלים כך שכשהגולש מגיע לקרקע - הוא יוצא מהחבל. זה חוסך זמן בהתנתקות והוא יכול להתרחק מאיזור הסכנה (איפה שנופלים דברים) יותר מהר. זה מפנה את החבל לגולש הבא והופך את כל הקבוצה ליותר מהירה.
  
קחו כמה שפחות ציוד. אין טעם לסחוב יותר משקל, שמאט את ההתקדמות. גם לנסות למצוא את ה[[טריקמים|טריקם]] בגודל הנכון, מתוך ערמה של 40 פרנדים, 31 [[ראנרים]] ועוד המון דברים מיותרים, לא משפר את הקצב.
+
אם אפשר - קפלו את החבלים בשתי חבילות - חצי אורך בכל אחת. זה מאפשר לשני אנשים לקפל (אחד כל חצי חבל) באותו זמן, וחוסך זמן אם צריך רק חצי חבל לגלישה הבאה...
  
עדיף להשתמש ברצועה לציוד או [[בנדוליר]] ולא לתלות הכל על הרתמה[[רתמות|רתמה]], כך מהיר יותר להעביר ציוד כשאתם מתחלפים בתפקידים - פשוט מעבירים את הרצועה עם הציוד.
+
==שמרו על פשטות==
 +
שמרו על סדר בעמדות וסביב התחנות, פרשו ואספו את החבל בצורה מסודרת, כך שהוא לא [[קשר גורדי|יתפלנטר]].
  
כדאי שיהיו ראנרים ארוכים, כדי להפחית חיכוך שמעכב את ההתקדמות.
+
קחו כמה שפחות ציוד. אין טעם לסחוב יותר משקל, שמאט את ההתקדמות. אבל זה לא רק המשקל. גם לנסות למצוא את ה[[טריקמים|טריקם]] בגודל הנכון, מתוך ערמה של 40 פרנדים, 31 [[ראנרים]] ועוד המון דברים מיותרים, לא משפר את הקצב.
  
ויש עוד דוגמאות: [[תחנות#תחנה מחבל ההובלה|תחנה מחבל ההובלה]], [[חלוקת משקל]] מ[[קשר שמונה עם שתי לולאות]], [[קורדלט]] או [[קוואד]] מוכן. לתנועה מהירה בקטעים קלים כדאי לעבור ל[[הולכים יחד|moving together]], או אפילו לקפל את החבל ולהמשיך בלי, אם זה ממש קל, כמו שעושים גם בסיני או בירדן.
+
עדיף להשתמש ברצועה לציוד או [[בנדוליר]] ולא לתלות הכל על ה[[רתמות|רתמה]], כך מהיר יותר להעביר ציוד כשאתם מתחלפים בתפקידים - פשוט מעבירים את הרצועה עם הציוד.
  
טכניקות נוספות, השאובות מ[[טיפוס אלפיני]] ויכולות להאיץ במידה נוספת את קצב ההתקדמות, הן [[איבטוח גוף|איבטוח על גוף]] בקטעים קצרים, [[איבטוח בחבל קצר]] (short roping).
+
ויש עוד דוגמאות: בניית תחנה מהחבל (לא תמיד חייבים חלוקת משקל קלאסית), [[קורדלט]] או [[קוואד]] מוכן.
  
אם לא מתחלפים בהובלה (אם רק אחד מוביל מספר פיצ'ים, או שמטפסים בשלישיה), כדאי לדעת את סדר החבלים, ולהחליף קצוות (במקום להפריד ולהפוך את החבלים).
+
טכניקות נוספות, השאובות מ[[טיפוס אלפיני]] ויכולות להאיץ במידה נוספת את קצב ההתקדמות, הן [[איבטוח גוף|איבטוח על גוף]] בקטעים קצרים, או [[איבטוח בחבל קצר]] (short roping).
  
 
כל אלה דורשים ידע והבנה נרחבים במה שעושים, אבל הם משפרים במידה רבה את היעילות והמהירות.
 
כל אלה דורשים ידע והבנה נרחבים במה שעושים, אבל הם משפרים במידה רבה את היעילות והמהירות.
  
==הכר את הפרטנר שלך==
+
אל תפחדו לגלוש על חבל אחד [[גלישה עם חבל משיכה|עם חבל משיכה]] או על [[גלישה עם בלוק|בלוק]].
ההתקדמות המהירה תלויה במידה רבה בנכונות של השותף שלך לשתף פעולה וברצון ובמוטיבציה שלו לנוע מהר לפחות כמוך. אם לא, זה יהרוס לשניכם יום טיפוס. אתה תאיץ בו למהר כל הזמן ותתעצבן שההתקדמות איטית, והוא יתעצבן עליך שאתה לחוץ ומלחיץ.
 
  
חשוב להסדיר את הדרך בה מתקשרים ולמה העניינים מתנהלים בצורה מסויימת. זה קשור ל[[נוהל דיבור|נוהל הדיבור]], אבל לא רק. העברת ציוד בין המוביל למספר שניים שלו, מה המשמעות של קריאה מסויימת ומה סדר ההובלה. זה לא רק מאיץ את התקדמות העניינים אלא גם הופך את הכל ליותר בטוח. סט מוגדר מראש של קריאות מוסכמות משפר את התקשורת ומפחית את האפשרות לטעויות וחוסר הבנה.
+
==הכירו את הקבוצה==
 +
ההתקדמות המהירה תלויה במידה רבה בנכונות של השותפים שלך לשתף פעולה וברצון ובמוטיבציה שלהם לנוע מהר לפחות כמוך. אם לא, זה יהרוס לכולם יום פעילות. אתה תאיץ בהם למהר כל הזמן ותתעצבן שההתקדמות איטית, והם יתעצבנו עליך שאתה לחוץ ומלחיץ.
  
כשהפרטנר שלך קורא מסוף הפיץ' "climb on", כדאי לדעת אם יש שם תחנה ואתה מאובטח או שאתם [[moving together|מטפסים סימולטנית]] עם איזה שני רוקים עלובים ביניכם...
+
חשוב להסדיר את הדרך בה מתקשרים ולמה העניינים מתנהלים בצורה מסויימת. זה קשור ל[[נוהל דיבור|נוהל הדיבור]], אבל לא רק. מה המשמעות של קריאה מסויימת ומה סדר הפעולות. זה לא רק מאיץ את התקדמות העניינים אלא גם הופך את הכל ליותר בטוח. סט מוגדר מראש של קריאות מוסכמות משפר את התקשורת ומפחית את האפשרות לטעויות וחוסר הבנה.
==חיבור פיצ'ים==
 
בהרבה מסלולים התחנות נקבעות על פי אורך החבל לגלישה, אבל יש גורמים נוספים המשפיעים: ה[[דראג]] של החבל, התקשורת בין המטפסים, מיקום של המדפים הנוחים לבניית תחנה וכו'.
 
  
בפרפרזה על [[גרג צ'יילד]] (הוא אמר את זה על מדפים ל[[ביווי]] במאמר המשעשע [[ביוואקיזם דיאלקטי]]), ניתן לקבוע שני חוקים מצויינים להתייחסות למיקום המדף האידיאלי לתחנה:
+
==תכננו מה ומתי אוכלים==
# תמיד יש מעליך מדף טוב יותר לתחנה. שווה להמשיך לטפס עד סוף החבל, ואז מגלים ש:
+
רוצים אנרגיה? ארגנו עצירת אכילה לכולם בסיום האפרוץ' לפני הכניסה לקניון. בתוך הקניון אפשר להסתפק בחטיפי חלבון ואנרגיה או פירות יבשים ולאכול תוך כדי תנועה או בזמן שממתינים למישהו אחר. ביחד עם עצירת קפה וקצת עוגיות (לא חובה) אתם מסודרים. את הארוחה הבאה אפשר לתכנן בסיום ליד הרכב שם ימתין לנו האוכל בתוך צידנית קרירה ונעימה.  
# אף פעם אין בסוף החבל מדף טוב יותר לתחנה.
 
==חיבור מסלולים==
 
שווה לנסות לעשות יותר מסלולים ביום אחד. למשל, כל המסלולים מתחת לרמה 6a באותו אתר. האתרים בארץ לא כלכך גדולים, אבל אפשר למצוא 10 או 12 מסלולים קלים ב[[זנוח]] (אפילו 20), [[עין פארה]], [[בית אריה]], ו[[גיתה מערב|גיתה]]. יש שלושה מסלולי דאבל פיץ' ב[[נחל תמרים|תמרים]], ועוד כמה של פיץ' אחד. אפשר לעשות שנים או שלושה מסלולים של 4 פיצ'ים ב[[וואדי ראם]] באותו יום. עוד אפשרות לוואדי ראם, היא לחצות את ג'אבל ראם ביום (לעלות במסלול אחד ולרדת באחר) ולהספיק עוד כמה פיצ'ים תלולים בהובלה אחרי הצהרים.
 
  
זה גם אימון [[כושר גופני#סיבולת|סיבולת]] מצויין (אפילו [[כושר גופני#סיבולת לב-ריאה|סיבולת לב-ריאה]]), אבל במיוחד טוב כדי להתרגל לראש הזה, של תנועה מהירה ועבודה יעילה.
+
==אימון ופתרון תקלות==
 +
שווה ״לבזבז״ מדי פעם יום כיפי ולהקדיש אותו לאימון קניונינג. יש לזה היבטים רבים כמו: התחברות והתנתקות, תחנות יעילות ומהירות, שיטות גלישה, שיטות גיבוי, שיטות איבטוח ו[[פתרון תקלות]].
  
למתקדמים בתחום זה אפשר לעלות שלב ולקחת מטרה כמו "אל קפיטן ביום אחד". הרעיון הוא להגיע קרוב ל-1000 מטרים של טיפוס בתוך 24 שעות. זה לא קל, בארץ זה בלתי אפשרי, אבל בירדן, למה לא? אפשר לעלות [[מסלולים בדואיים|מסלול בדואי]] כמו ריג'ם אסאף, לרדת ומייד לעלות על מסלול נוסף באותו סגנון.
+
זה לא רעיון גרוע להחליט שעושים קניון שמכירים, אבל עם ציוד מינימאלי, או עם עגינות טבעיות בלבד, או עם חבלים וטבעות בלבד, ומהר ככל הניתן!
  
=="רמאות"==
+
הרעיון בימי אימון כאלו הוא שכשהחרא יפגע במאוורר, כמו שאומרים - תהיו מוכנים להתמודד איתו... לא כדאי ללמוד שיטות חדשות כשאתם עייפים ובלחץ כי אחד החבר׳ה נפצע.
התקדמות מהירה דורשת התמקדות בהתקדמות מהירה, לא בטיפוס "נקי", "חפשי" או קונספטים אחרים. הסיבה [[טיפוס חפשי|לטפס חפשי]] על מסלולים ארוכים היא שזה מהר יותר מ[[טיפוס מלאכותי]]. אם זה לא מהר יותר, עוברים למלאכותי, מה שהאמריקאים קוראים בזלזול french free. חשוב להבין שכמה צעדים קשים יכולים להיות ההבדל בין לעשות מסלול ולא לעשות אותו בכלל, וכך גם למסלול ארוך. לכן, אין מה להתקשקש על הצעד האחד הזה. צריך לעשות מה שצריך כדי להתקדם מהר: למשוך על אחיזות וציוד, לעשות [[טרברסה#טרברסת מטוטלת (pendulum traverse)|מטוטלת]] וכל דבר אחר.
 
  
זה נכון למוביל, אבל גם למספר שניים. בקטעים הקשים, עדיף שהחבל יהיה מתוח. אפשר להשתמש בחבל כאחיזה לרגע, או ממש לטפס עליו בכוח ידיים, בפרוסיקים, או בכל דרך אחרת. זה עלול להיות קצת מסוכן כי זה אומר שמי שמאבטח מלמעלה לא יכול לצמצם את החבל, אז שימו לב.
+
==[[שק חבל]]==
 +
השתמשו בשק חבל. זה מקצר משמעותית את הפרישה של החבלים לאורך הגלישה, ויש יותר סיכוי שהחבל יגיע למטה, ולא ייעצר על מדף או יסתבך בשיח או בשן סלע.
  
חוץ מזה, כדאי שיהיה למאבטח [[אמצעי חיכוך]] ננעל כמו [[אמצעי חיכוך#גיגי, TRE וכו'|גיגי, רברסו, טוקאן ודומיהם]]. זה יהיה די מתסכל לטפס על החבל, כשהמאבטח חושב שאתה צריך קצת [[נוהל דיבור#Slack|סלאק]] ונותן לך עוד ועוד חבל...
+
לא חייבים לקנות, אפשר גם לתפור בבית. אבל אתם רוצים שק קשיח יחסית (שאפשר לדחוס אליו את החבל בלי שהשק יתקפל לכם). אם אתם מייעדים אותו לקניונינג רטוב (לא רק זורם, גם סתם רטוב) - הוא צריך להיות עם חורי ניקוז למים. רצוי מאוד שגם יצוף, מה שימנע ממכם לאבד שוב חבל בגב עמוק!
==למה לא לטפס יחד?==
 
הדרך הטובה ביותר להאיץ את ההתקדמות היא לקדם את כל הצוות יחד על המסלול. בהובלה רגילה בזוג, רק אחד מטפס בכל רגע נתון. בשלישיה, המצב קצת יותר טוב, ובזמן שמנקים את הפיץ', יכולים שניים לטפס יחד, אם משתמשים ב[[חבל כפול]] או ב[[חבל תאומים|טווין]]. אבל באמת, בקטעים מספיק קלים, עדיף [[הולכים יחד|לטפס יחד]], מה שנקרא באנגלית moving togeather, או simul-climbing. אל תשלו את עצמכם, זה אכן יותר מסוכן, אבל שוב, אם המסלול מספיק קל - לכו על זה. זיכרו: מהירות היא גם ביטחון.
 
 
 
ועכשיו נפרט: אופציה אחת היא לטפס יחד, כלומר באותו הזמן, אבל להישאר קשורים. בצורה זו משאירים אורך מתאים של חבל, נניח 20 מטרים בין המוביל ומספר שניים שלו, ומקפידים שיהיו תמיד מספר מינימאלי של עגינות (2 או שלוש זה מקובל) מוקלפות על החבל ביניכם בכל רגע. העגינות יכולות להיות [[אבני עיגון]], אבל גם לעבור מאחורי עץ או בולדר יכול להיות פתרון טוב, ומהיר. במצב כזה, אם המוביל נופל, השני משמש לו משקל נגד, ממש כמו באיבטוח בתחנה. הבעיה היא שאם השני נופל, הוא מושך את המוביל ו"תולש" אותו מהאחיזות שלו. זו הסיבה שכשמטפסים יחד, מומלץ שהמטפס החזק יהיה דווקא אחרון. בכל מקרה, לטפס סימולטנית מתאים למטפסים מנוסים, ובערך באותה הרמה, ועל כל מי שמחובר לחבל, למרות שיש חבל, להתייחס לסיטואציה כאילו הוא מטפס בסולו, והעגינות והחבל הם רק גיבוי.
 
 
 
בטיפוס סימולטני חשוב ששני המטפסים יתקדמו כל הזמן, ובקצב דומה, כך שהחבל לא יימתח ויפריע, ולא יתרפה ויפריע. זה חשוב במיוחד בקטעי טיפוס שבהם הרמה משתנה, וכך גם מהירות ההתקדמות של המטפסים.
 
 
 
עוד אפשרות, היא לקפל את החבל ולהמשיך בסולו. זה מקובל במיוחד במסלולים שיש בהם קטעי טיפוס תלולים, וביניהם קטעים ארוכים של טיפוס קל על סלע לא תלול. [[מסלולים בדואיים]] ב[[וואדי ראם]] בירדן הם דוגמה מוכרת, אבל גם ב[[סיני|הר הגבוה בסיני]] יש המון מסלולים שכדי לסיים ביום אחד חייבים לעבור בין טיפוס מאובטח וסולו על קטעים קלים.
 
  
 
==לחשוב קל==
 
==לחשוב קל==
המטרה היא לקחת בדיוק את מה שתצטרכו על המסלול, ולא טיפה יותר. מי שלוקח [[שק שינה]] ובגדים חמים למסלול של יום, "למקרה" שייתקע בלילה, המשקל הנוסף יאט אותו כלכך עד שהוא בטוח יתקע בלילה וייאלץ להשתמש בו.
+
המטרה היא לקחת בדיוק את מה שתצטרכו על המסלול, ולא טיפה יותר. מי שלוקח [[שק שינה]], גזיה ובגדים חמים למסלול של יום, "למקרה" שייתקע בלילה, המשקל הנוסף יאט אותו כלכך עד שהוא בטוח יתקע בלילה וייאלץ להשתמש בו.
  
 
בכל מקרה, המשקל הוא הדבר שהכי מפריע לתנועה מהירה.
 
בכל מקרה, המשקל הוא הדבר שהכי מפריע לתנועה מהירה.
 +
===ביגוד מתאים===
 +
כדאי להתלבש כך שהטיפוס המהיר לא יופרע על ידי הבגדים ויהיה נוח לנוע בהם. [[ביגוד תרמי]] או לפחות אריגים מסיבים סינתטיים סופגים פחות לחות, מנדפים זיעה במהירות, מבודדים גם כשהם רטובים ומתייבשים במהירות, ולכן מתאימים לתנאי טמפרטורה מגוונים. למסלולים רטובים קחו חליפות, אבל רק אם זה נחוץ. למסלולים רטובים בקיץ, בישראל או ביוון או קפריסין - בכלל לא בטוח שחייבים חליפות.
 +
===ציוד===
 +
כדאי לשקול במקום תיק אחד גדול, לקחת כמה תיקים קטנים, עם שלוקר וחטיפים לכל אחד. כך לא מתבזבז זמן על שתייה, וגם לא על העברת התיק מאחד לשני.
  
כדאי להתלבש כך שהטיפוס המהיר לא יופרע על ידי הבגדים ויהיה נוח לנוע בהם. [[ביגוד תרמי]] או לפחות אריגים מסיבים סינתטיים סופגים פחות לחות, מנדפים זיעה במהירות, מבודדים גם כשהם רטובים ומתייבשים במהירות, ולכן מתאימים לתנאי טמפרטורה מגוונים. למסלולים בהרים לעולם אל תקחו בגדי כותנה.
+
עברו לפנס LED, שמאיר חזק, ודורש פחות סוללות ולכן יותר קל. השתמשו ב[[נעלי אפרואוץ']] קלות ונוחות. אם לא חייבים, אל תקחו את כל מדריך המסלולים של ירדן, אלא רק את הדף של המסלול שלכם.  
 
 
למסלולים בהרים כדאי לקחת [[בלקלווה]], שניתן להשתמש בה לצוואר, לראש, לפנים, או כל קומבינציה שלהם.
 
  
כדאי לשקול במקום תיק אחד גדול, לקחת שני תיקים קטנים, עם שלוקר (לא בהרים גבוהים, כי הוא ייקפא) וחטיפים לכל אחד. כך לא מתבזבז זמן על שתייה, וגם לא על העברת התיק מאחד לשני. אמנם זה קצת מבעס להוביל עם תיק, אבל גם מבעס לנקות עם תיק גדול וכבד.
+
המהדרין מחליפים את כל הטבעות לטבעות קלות יותר (כ-500גרם חיסכון על כל הסט), מקצרים את הרצועות של התיקים (יכול להגיע ל-200גרם), מורידים את התוויות מכל הבגדים והציוד, עוברים לרצועות [[דיינימה]].
 +
===חבלים===
 +
====קוטר====
 +
כל אלו משעשעים, אבל באמת שאין מה לסחוב חבלי גלישה של 10.5 או אפילו 10מ״מ. חבלי 8.5 - 9מ״מ בהחלט מספיק חזקים ועמידים, וקלים בהרבה.
  
עברו לפנס LED, שמאיר חזק, ודורש פחות סוללות ולכן יותר קל. השתמשו ב[[נעלי אפרואוץ']] קלות ונוחות. אם לא חייבים, אל תקחו את כל מדריך המסלולים של ירדן, אלא רק את הדף של המסלול שלכם.  
+
====אורך====
 +
קחו חבלים באורך מתאים. זה כבר הוזכר קודם בהקשר של התנהלות ויעילות כללית, אבל ברור שחבלים ארוכים כבדים יותר מחבלים קצרים. ושני חבלים קצרים יכולים להתחלק בין שני מטיילים, במקום שאחד יסחוב חבל כבד.
  
המהדרין מחליפים את כל הטבעות לטבעות קלות יותר (כ-500גרם חיסכון על כל הסט), מקצרים את הרצועות של התיקים (יכול להגיע ל-200גרם), מורידים את התוויות מכל הבגדים והציוד (100גרם למסלול אלפיני עם אוהל ושקי שינה), עוברים לרצועות [[דיינימה]] בכל ה[[ראנרים]] (100-200גרם) וכו'.
+
====סוג====
 +
במסלולים רטובים כדאי לקחת חבלים צפים. הם גם יותר קלים, וגם יש פחות סיכוי לאבד אותם באיזה גב או בריכה.
  
במסלולים אלפיניים, במקום שק שינה חם, אפשר לישון בבגדים, שממילא נמצאים שם, ולקחת שק שינה קטן וקל.
 
 
==התחלה מוקדמת==
 
==התחלה מוקדמת==
אין ספק שלישון עד מאוחר בבוקר זה אחד התענוגות הגדולות בחיים. לא מומלץ למטפסים שרוצים להספיק מסלול ארוך בזמן טוב! קומו, ותרו על הקפה (אני לא מאמין שזה כתוב כאן) חטפו משהו ורוצו לטפס.
+
אין ספק שלישון עד מאוחר בבוקר זה אחד התענוגות הגדולות בחיים. לא מומלץ לקבוצה כשרוצים להספיק מסלול ארוך בזמן טוב! קומו, ותרו על הקפה (אני לא מאמין שזה כתוב כאן) חטפו משהו ורוצו למסלול.
  
בהרים זה חשוב כדי להספיק להיות כמה שיותר גבוה על המסלול לפני שהשמש ממיסה ומרככת את השלג. ההתקדמות בשלג רך ועמוק היא איטית באופן משמעותי.
+
במדבר, בירדן או בסיני, או בכלל באיזורים חשופים לשמש, התחלה מוקדמת מביאה אתכם לתחילת המסלול לפני שהשמש אופה אתכם מדי. זה אומר גם שצריך לסחוב פחות מים במשך המסלול ושוב, אפשר להתקדם הרבה יותר מהר.
  
במדבר, בירדן או בסיני, או בכלל בטיפוס בשמש, התחלה מוקדמת מביאה אתכם גבוה על המסלול לפני שהשמש מחממת אתכם מדי. זה אומר שצריך לסחוב פחות מים על המסלול ושוב, אפשר להתקדם הרבה יותר מהר.
+
אפשר לאמץ את הרעיון האלפיני של להתחיל בחושך, ואפילו לעשות את ה[[אפרואוץ']] לפני אור ראשון, כך שברגע שיש קצת אור, אתם כבר בתחילת המסלול ומוכנים לאקשן.
  
גם בירדן וגם בסיני אפשר להיות בצהרים כבר בסוף המסלול ולהתרכז בירידה בטוחה. התחלה מוקדמת חשובה במיוחד באיזורים מדבריים, כי אי אפשר לטפס בקיץ, כשהימים ארוכים, כי חם מדי. זה משאיר רק את החורף ועונות המעבר, ואז הימים נורא קצרים. אפשר לאמץ את הרעיון האלפיני של להתחיל בחושך, ולעשות את ה[[אפרואוץ']] לפני אור ראשון, כך שברגע שיש קצת אור, אתם קשורים לחבל בתחילת המסלול ומוכנים לטפס.
+
==אל תיפצעו==
 +
אין דבר המעכב את התקדמות הקבוצה כמו פציעה...
  
עוד משהו אחד קטן שדווקא לא קשור למהירות אלא לבטיחות: מי שמתחיל מספיק מוקדם, הוא הראשון על המסלול, ולא יפילו עליו אבנים.
 
  
==אל תיפול==
+
==קריאה נוספת==
אין דבר המעכב את התקדמות הקבוצה כמו נפילה של המוביל...
+
* [[ראיתי אנשים עוברים נחלים בקניונינג במהירות ממש. למה? מה החשיבות של המהירות?]]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.amazon.com/Speed-Climbing-2nd-Faster-Better/dp/0762730951 ספר שלם על אותו דבר]
+
* [https://www.roadtripryan.com/go/c/tips-and-tricks/tips-efficient-canyoneering מאמר עם טיפים לקניונינג יעיל. חלקם דומים למה שכתוב כאן]
* [http://www.psychovertical.com/?10speed כמעט אותו מאמר - באנגלית]
+
 
 
----
 
----
 
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
 
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
  
 
[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: ראם]][[קטגוריה: סנטה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]
 
[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: ראם]][[קטגוריה: סנטה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]

גרסה אחרונה מ־23:04, 6 במאי 2023

התנצלות: המאמר פונה לכולם: קניוניריות וקניונירים מטעמי נוחיות בלבד (כדי לא להשתמש ב"/ות" או "/ים" כל הזמן) וללא כל כוונה נסתרת. קניוניריות מתבקשות לקבל זאת בהבנה.

המאמר הזה הוא מאמר ״אח״ לאיך לטפס יותר מהר. הוא דומה ברוח הדברים, אבל שונה בטיפים הספציפיים. אני מקווה שתהנו (למרות שהוא טקסטואלי ברובו).

קניונינג היא פעילות מורכבת. כדי להיות יעילים ומהירים בקניונינג עלינו לשלוט במגוון של מיומנויות בעלות אופי ספורטיבי כמו שחייה, קפיצה, גלישה (גם במים זורמים), סקרמבלינג, טיפוס ועוד.

מה חשיבות המהירות בקניונינג? או בעצם - מה חשיבות המהירות בכלל?

אפשר להבין למה על מנת לטפס מסלולים ארוכים חשוב לטפס יותר מהר. קל להבין גם מדוע בקניון רטוב נרצה להיות בתנועה כל הזמן כדי לא לחטוף היפותרמיה, אבל מה זה חשוב בקניונינג? בקניון יבש, כמו נחל קומראן או נחל חלמיש, שלוקח ממילא כמה שעות לעבור אותו, למה לרוץ? למה למהר? למה לא לעצור כל שעה להפסקת קפה?

אז ככה: קניוניר מהיר הוא יותר ממוקד, יותר בטוח ויותר בשליטה. כשלא מבזבזים זמן על שטויות, נשאר יותר זמן להנות מהתנועה, מהשליטה ומהמסלול.

ועניין נוסף, וחשוב ביותר: מי שמתקדם יותר מהר בקניון יכול לבחור מסלולים יותר ארוכים, מסובכים ומחייבים. מסלולים כאלה שאין להם נקודות יציאה וחייבים להגיע לסוף שלהם כדי לצאת מהם. אם אתה לא מהיר, כנראה שלא תעיז (זה באמת לא יהיה חכם) להיכנס למסלולים כאלה.

ובתור בונוס: אם תהיו מהירים ״תברחו״ מכל הקבוצות האחרות על מסלולים קצרים, יתנו לכם לעקוף ותהיו לבד על מסלולים ארוכים.

במאמר זה מובאים כמה רעיונות וקונספטים שיעזרו לכם לנוע מהר יותר בקניונים, גם יבשים וגם רטובים. הרעיונות האלה יועילו גם לכל מי שרוצה לטפס בהרים, אבל כאמור - לזה יש מאמר מיוחד...

בטיחות

מהירות היא בטיחות! זו לא סתם סיסמה. קניוניר מהיר יותר נמצא פחות זמן במסלול, ויש לו פחות הזדמנויות להיפגע. כמו שלנהג מקצועי עם המון שעות על הכביש יש יותר סיכוי להיות מעורב בתאונה. קניוניר מהיר הוא ממוקד יותר, מתוכנן יותר ויודע יותר על המסלול שהוא עושה. אחרת, אם הוא לא מאורגן, לא תכנן ולמד על האיזור, המתאר והמסלול, הוא לא יוכל להיות מהיר.

למהירות כאן עוד היבט חשוב, שגם הוא בטיחותי. אם חסכתם שעה במהלך המסלול וקרתה תאונה או שיש בעיה (נתקע החבל, מישהו נפצע, כל דבר, בעצם) הרי שיש לכם עוד שעה לחלץ, לפתור תקלות. השעה הזו יכולה להיות ההבדל בין להיתקע בלילה ובין לחזור הביתה.

ועוד, יותר שעות על המסלול מביאות לעייפות גדולה יותר בסוף היום, ומגדילות את הסיכוי להתייבשות. כל אחד משני אלה, ועוד יותר, שניהם יחד, הם מתכון בדוק לשיקול דעת פחות טוב והחלטות מסוכנות יותר.

ועוד נקודה של בטיחות שהוזכרה כבר, אבל חשוב להדגיש אותה:

יעילות

כדי להיות קניוניר טוב, צריך להיות יעיל. גם כדי להיות רתך טוב, צבע טוב או מכונאי רכב טוב - צריך להיות יעיל. זה אומר שלא מבזבזים זמן על פעולות מיותרות:

  • זה אומר שלא סוחבים חבל 100מ׳, למסלול שיש בו גלישות של מקסימום 35מ׳ (כמו נחל רחף).
  • זה אומר שלא צריך לפחד מגלישות קצרות ומהירות בלי אבטחה (עצמית או בכלל).
  • זה אומר שלא כל הקבוצה חייבת לנוע ביחד אלא אפשר לשלוח כח חלוץ שיקצר זמנים בעמדה הבאה
  • זה אומר שאפשר לגלוש גם על חבל אחד. במקרים רבים הוספת חבל לא משפרת את הבטיחות, רק מאיטה את ההתקדמות.
  • בכלל: יש לכם שני חבלים: יש לכם שתי עמדות גלישה (אחת על כל חבל). למה לא להשתמש בהם? גם אם שניהם מחוברים לאותו בולט, למה לא לבצע את כל שלב ההתחברות לחבל וההכנה בזמן שמישהו גולש על החבל השני?
  • גם בחירת ציוד מתאים מראה על יעילות. ציוד מתאים מתבטא במידה רבה במשקל, אבל גם בבטיחות. בקניון רטוב וזורם, למשל, יש חשיבות גדולה להתנתקות מהירה מהחבל במים (אחרת - אפשר לטבוע במים של המפל או במערבולת מתחת). אין מה לקחת ATC, כי זה האמצעי חיכוך שיש לנו בבית. גם שמינית רגילה לא תמיד תהיה מספיק טובה. אולי עדיף שמינית מיוחדת לקניונינג.

כדי להגיע למקום הזה לא מספיק להבין מה כתוב כאן: צריך ידע והבנה! צריך להכיר היטב את השיטות והכלים, צריך להיות מסוגלים לנתח סיטואציות מורכבות ולדעת לבחור במהירות את השיטה המתאימה: היעילה והבטוחה ביותר.

זו מיומנות חשובה גם בהרים, על שלג, קרח וגם על מסלולים ארוכים של סלע כמו שיש לנו בסיני וירדן, אבל לא רק שם. היכולת לנוע במהירות ובצורה חלקה ובטוחה במסלולי טיול מורכבים, בדרדרות ובמתארים תלולים חשובה לתחושת הביטחון ולהנאה מן התנועה עצמה. כבונוס, היא גם חוסכת באנרגיה. ויש עוד בונוס: כך מאפשר לנו להגיע למקומות שלא היינו יכולים להגיע אליהם ללא המיומנות הזו.

להיות קניוניר יעיל ומהיר זה לא כמו לרוץ מהר. המהירות אינה תלוייה, כמו בריצה, באופן ישיר בחוזק השרירים או בסיבולת לב-ריאה (אם כי הם עשויים לעזור). לנוע מהר בקניון זה בעיקר בראש וזו מיומנות הניתנת ללמידה ואימון בקלות יחסית.

אוקיי, השתכנעתי אז מה עכשיו?

עכשיו טיפים, עצות ורעיונות על עבודת חבל מהירה ויעילה בקניונים:

אל תבזבזו זמן

כדאי לבדוק, אפילו בעזרת שעון, כמה זמן לוקח מסלול. אבל לא רק כמה זמן לוקח לגלוש, אלא כל הזמן: פרישת חבל, לבישת הרתמה, ארגון הציוד, בניית תחנה. כמה זמן עובר מרגע שהגעתם למפל, ועד שהאחרון סיים לגלוש. כמה זמן ישבתם בעמדה וקשקשתם או שתיתם מים. כל אלה נראים טפשיים ולא חשובים מבחינת זמן, אבל זה קורה כל הזמן, ועל מסלול של עשרה מפלים, צריך לכפול את כמות הזמן הזו בעשר...

השיטה כאן היא:

לא לעצור

זה נשמע טפשי, אבל זה לא! הרעיון של לא לעצור הוא הלך רוח כללי. צריך להתרגל להישאר מכווננים כל הזמן על להיות בתנועה קדימה. בכל רגע, כל אחד מבני הקבוצה צריך לדעת שהוא עושה הכל כדי שכל הקבוצה תנוע קדימה. אסור שיחכו לאף אחד...

הלך הרוח הזה מייצר מעין ״תחרות״ מי יתארגן קודם, מי יסיים ללבוש רתמה, חליפה או ישים את התיק על הגב קודם. ככל שכולם ילחצו בכיוון הזה - כל הקבוצה תנוע מהר יותר.

לעבוד במקביל

או במילים אחרות: לעשות כמה שיותר דברים באותו זמן.

הנה כמה דוגמאות:

  • כדאי בקבוצה, שתהיה חלוקת תפקידים ברורה: מי מתארגן לגלישה ומי בונה תחנה, למשל. כי זה לא חייב להיות אותו אדם... זה שבונה תחנה, למשל, לא חייב להיות מוכן לגלישה ראשון. הוא יכול להתארגן בזמן שהאחרים גולשים.

בכל מקרה - גם אם אין לך תפקיד כרגע - לא יושבים ומחכים: מתארגנים לגלישה, לובשים חליפה, עושים כל מה שאפשר לעשות במקביל.

  • עבודה בדרוג - הראשון (בד"כ יחד עם השני) שגולש את המפל לא ממתין אלא נע לכוון המפל הבא ומכין את העמדה לגלישה. בעקרון שיטת עבודה זו מייצרת "מנהל עמדה" שהוא הראשון שגלש, הגיע לעמדה, הכין אותה ונשאר לבצע בה גולש אחרון ולקפל את החבל
  • אם פותחים יותר מעמדת גלישה אחת, אפשר לפרק את שאר העמדות ולהשאיר רק אחת, בזמן שהגולש הלפני אחרון גולש. ברור שהלפני אחרון צריך לגלוש על העמדה הנכונה...
  • כל חבל שנזרק למטה - יכול להיאסף לשק החבל שלו מיד או להיות כבר מקופל, בזמן שהאחרון גולש. האחרון הגיע והתנתק? מישהו יכול מיד להתחיל למשוך את החבל ולא לחכות לו שיגיע לעזור


בחירת הציוד משפיעה במידה רבה על המהירות, ויש כל מיני טריקים קטנים שיכולים לעזור, למשל:

  • שימוש באמצעי חיכוך מתאים יכול לחסוך הרבה זמן בהתחברות, במהלך הגלישה ובהתנתקות, בעיקר בזרימה חזקה או בבריכות מים.
  • שלוקר במקום בקבוקי מים מאפשר לשתות בזמן שמאבטחים, מסדרים ואפילו בזמן הגלישה.

זה נשמע קצת מוטרף ולחוץ, אבל הרעיון הכללי הוא שלכל היותר יש אחד שלא עושה כלום, וזה רק כי אין לו מה לעשות. לא אמור להיות רגע שבו כל חברי הצוות אינם עושים את כל מה שביכולתם לטובת המטרה - להגיע לסוף המסלול. אם משתדלים להדק את לוח הזמנים, אפשר לקצץ שעות בזמן.

התאמה ותכנון

השתמשו בכל מפל בשיטה המתאימה

אחת הדרכים הטובות ביותר להפחית בבזבוז הזמן היא למזער את סיבוכיות המערכת, ולבחור בקפידה את המערכת איתה עובדים בכל פעם מחדש. זה בעיקר מתייחס לאופן הגלישה, ולשאלה אם בכלל גולשים. קניונירים מתחילים נוטים לגלוש בכל מקום. גם במקומות שאפשר לרדת בטיפוס או בקפיצה. זה מבזבז המון זמן: פרישת וקיפול החבל, התחברות והתנתקות וכו׳ וכו׳. כדאי לדעת מה מצפה במסלול, לשלוט בטכניקות השונות למעבר מכשולי גובה, ולהתאים במקום את השיטה היעילה ביותר לכל מפל:

  • מפלים נמוכים ופשוטים: קופצים.
  • מפלים קצת יותר גבוהים: זורקים את הציוד וקופצים או מטפסים בירידה.
  • מפלים עוד יותר גבוהים או חלקים וקשים לטיפוס: שמים חבל קצר ויורדים בכח ידיים. אם יש מדרגה באמצע - שמים עוד חבל (וכך יכולים להיות שניים במקביל בירידה).
  • רק מפלים שהם גבוהים מדי (מסוכנים) לירידה בכח ידיים מחייבים גלישה.

שימו לב: אם הברירה היא לגלוש או לטפס בירידה, ואתם מתקשקשים עם ההחלטה, או שיש חלק מחברי הקבוצה שלא מרגישים בנוח עם הטיפוס: גלשו, או לפחות אבטחו אותם.

קחו חבלים מתאימים

זה נושא חשוב מאד. יש לו היבט של משקל, שעליו אפרט בהמשך, אבל גם של התנהלות כללית. החבלים צריכים להיות באורך מתאים למסלול. אין שום הגיון בלקחת חבל 100מ׳ למסלול שהגלישה הגבוהה ביותר שלו היא 35מ׳ (כמו נחל רחף). אפילו חבל 70מ׳ זו אופצייה נחותה לעומת שני חבלי 35מ׳ או שני חבלי 40מ׳, שיעשו עבודה הרבה יותר טובה מכמה בחינות:

  1. לא תצטרכו לפתוח ולקפל חבל ארוך כל פעם, גם לגלישות הקצרות.
  2. גם אם תפתחו את שני החבלים - שני אנשים יכולים לפתוח: כל אחד חבל. וגם לקפל...
  3. לא יהיה מישהו אחד שסוחב את כל החבל - תוכלו להתחלק.
  4. לא תצטרכו לחכות לחבל במפל הבא. אפשר לפתוח שתי תחנות במקביל בגלישות הקצרות, ובמקביל זה לא אומר רק חבל ליד חבל (זה גם חבל 70מ׳ יעשה) אלא גם חבל אחד בכל מפל - בשני מפלים שונים...
  5. אל תתביישו לקחת בנוסף גם חבל קצר של 10 מטר ודק יותר (נניח חבל 8). לא תאמינו כמה דברים הוא יכול לעשות בעיקר בקניון בו מרבית הגלישות קצרות או יש הרבה קטעי טיפוס בירידה שחלק מחברי הקבוצה ירצו עליהם איבטוח. אל תתעצבנו עליהם, פשוט תאבטחו אותם.
  6. כמו שהבטחתי, על החסכון במשקל - בהמשך.

ציוד מתאים

בחרו אמצעי חיכוך, טבעות, רתמות וציוד בכלל, שמתאימים לצורך שלכם. לגלישות רטובות כדאי אמצעי חיכוך שקל לנתק מהחבל כמו השמינית הזו או כמו דה ג׳אמפ. לגלישות ארוכות עדיף אמצעי חיכוך שניתן לווסת בו את כמות החיכוך כמו קריטר, פיראנה, הוקה ואחרים.

אם יש מים אז נרטבים

במים זורמים או גבים עמוקים שדורשים שחיה נרטב. גם התיק ירטב וכל מה שבתוכו. במקום לבזבז המון זמן בלהעביר את התיק מעל הראש (ובסוף להרטיב אותו כמובן) או לבנות מערכות מסובכות להעברת התיקים פשוט תתכוננו שהכל ירטב, תאטמו טוב את הדברים החשובים בשקית אטומה למים או תוף אטום. דרך אגב, גם אתם תרטבו אז אם אתם פוחדים שיהיה לכם קר קחו ביגוד וציוד מתאים. הנסיון לעבור יבשים בד"כ יגמר בנפילה למים או פציעה שתבזבז הרבה יותר זמן.

אל תתביישו לקצר את החבלים

חבלים קצרים יותר מהר לפתוח, יותר מהר לקפל. קצרו את החבלים כך שכשהגולש מגיע לקרקע - הוא יוצא מהחבל. זה חוסך זמן בהתנתקות והוא יכול להתרחק מאיזור הסכנה (איפה שנופלים דברים) יותר מהר. זה מפנה את החבל לגולש הבא והופך את כל הקבוצה ליותר מהירה.

אם אפשר - קפלו את החבלים בשתי חבילות - חצי אורך בכל אחת. זה מאפשר לשני אנשים לקפל (אחד כל חצי חבל) באותו זמן, וחוסך זמן אם צריך רק חצי חבל לגלישה הבאה...

שמרו על פשטות

שמרו על סדר בעמדות וסביב התחנות, פרשו ואספו את החבל בצורה מסודרת, כך שהוא לא יתפלנטר.

קחו כמה שפחות ציוד. אין טעם לסחוב יותר משקל, שמאט את ההתקדמות. אבל זה לא רק המשקל. גם לנסות למצוא את הטריקם בגודל הנכון, מתוך ערמה של 40 פרנדים, 31 ראנרים ועוד המון דברים מיותרים, לא משפר את הקצב.

עדיף להשתמש ברצועה לציוד או בנדוליר ולא לתלות הכל על הרתמה, כך מהיר יותר להעביר ציוד כשאתם מתחלפים בתפקידים - פשוט מעבירים את הרצועה עם הציוד.

ויש עוד דוגמאות: בניית תחנה מהחבל (לא תמיד חייבים חלוקת משקל קלאסית), קורדלט או קוואד מוכן.

טכניקות נוספות, השאובות מטיפוס אלפיני ויכולות להאיץ במידה נוספת את קצב ההתקדמות, הן איבטוח על גוף בקטעים קצרים, או איבטוח בחבל קצר (short roping).

כל אלה דורשים ידע והבנה נרחבים במה שעושים, אבל הם משפרים במידה רבה את היעילות והמהירות.

אל תפחדו לגלוש על חבל אחד עם חבל משיכה או על בלוק.

הכירו את הקבוצה

ההתקדמות המהירה תלויה במידה רבה בנכונות של השותפים שלך לשתף פעולה וברצון ובמוטיבציה שלהם לנוע מהר לפחות כמוך. אם לא, זה יהרוס לכולם יום פעילות. אתה תאיץ בהם למהר כל הזמן ותתעצבן שההתקדמות איטית, והם יתעצבנו עליך שאתה לחוץ ומלחיץ.

חשוב להסדיר את הדרך בה מתקשרים ולמה העניינים מתנהלים בצורה מסויימת. זה קשור לנוהל הדיבור, אבל לא רק. מה המשמעות של קריאה מסויימת ומה סדר הפעולות. זה לא רק מאיץ את התקדמות העניינים אלא גם הופך את הכל ליותר בטוח. סט מוגדר מראש של קריאות מוסכמות משפר את התקשורת ומפחית את האפשרות לטעויות וחוסר הבנה.

תכננו מה ומתי אוכלים

רוצים אנרגיה? ארגנו עצירת אכילה לכולם בסיום האפרוץ' לפני הכניסה לקניון. בתוך הקניון אפשר להסתפק בחטיפי חלבון ואנרגיה או פירות יבשים ולאכול תוך כדי תנועה או בזמן שממתינים למישהו אחר. ביחד עם עצירת קפה וקצת עוגיות (לא חובה) אתם מסודרים. את הארוחה הבאה אפשר לתכנן בסיום ליד הרכב שם ימתין לנו האוכל בתוך צידנית קרירה ונעימה.

אימון ופתרון תקלות

שווה ״לבזבז״ מדי פעם יום כיפי ולהקדיש אותו לאימון קניונינג. יש לזה היבטים רבים כמו: התחברות והתנתקות, תחנות יעילות ומהירות, שיטות גלישה, שיטות גיבוי, שיטות איבטוח ופתרון תקלות.

זה לא רעיון גרוע להחליט שעושים קניון שמכירים, אבל עם ציוד מינימאלי, או עם עגינות טבעיות בלבד, או עם חבלים וטבעות בלבד, ומהר ככל הניתן!

הרעיון בימי אימון כאלו הוא שכשהחרא יפגע במאוורר, כמו שאומרים - תהיו מוכנים להתמודד איתו... לא כדאי ללמוד שיטות חדשות כשאתם עייפים ובלחץ כי אחד החבר׳ה נפצע.

שק חבל

השתמשו בשק חבל. זה מקצר משמעותית את הפרישה של החבלים לאורך הגלישה, ויש יותר סיכוי שהחבל יגיע למטה, ולא ייעצר על מדף או יסתבך בשיח או בשן סלע.

לא חייבים לקנות, אפשר גם לתפור בבית. אבל אתם רוצים שק קשיח יחסית (שאפשר לדחוס אליו את החבל בלי שהשק יתקפל לכם). אם אתם מייעדים אותו לקניונינג רטוב (לא רק זורם, גם סתם רטוב) - הוא צריך להיות עם חורי ניקוז למים. רצוי מאוד שגם יצוף, מה שימנע ממכם לאבד שוב חבל בגב עמוק!

לחשוב קל

המטרה היא לקחת בדיוק את מה שתצטרכו על המסלול, ולא טיפה יותר. מי שלוקח שק שינה, גזיה ובגדים חמים למסלול של יום, "למקרה" שייתקע בלילה, המשקל הנוסף יאט אותו כלכך עד שהוא בטוח יתקע בלילה וייאלץ להשתמש בו.

בכל מקרה, המשקל הוא הדבר שהכי מפריע לתנועה מהירה.

ביגוד מתאים

כדאי להתלבש כך שהטיפוס המהיר לא יופרע על ידי הבגדים ויהיה נוח לנוע בהם. ביגוד תרמי או לפחות אריגים מסיבים סינתטיים סופגים פחות לחות, מנדפים זיעה במהירות, מבודדים גם כשהם רטובים ומתייבשים במהירות, ולכן מתאימים לתנאי טמפרטורה מגוונים. למסלולים רטובים קחו חליפות, אבל רק אם זה נחוץ. למסלולים רטובים בקיץ, בישראל או ביוון או קפריסין - בכלל לא בטוח שחייבים חליפות.

ציוד

כדאי לשקול במקום תיק אחד גדול, לקחת כמה תיקים קטנים, עם שלוקר וחטיפים לכל אחד. כך לא מתבזבז זמן על שתייה, וגם לא על העברת התיק מאחד לשני.

עברו לפנס LED, שמאיר חזק, ודורש פחות סוללות ולכן יותר קל. השתמשו בנעלי אפרואוץ' קלות ונוחות. אם לא חייבים, אל תקחו את כל מדריך המסלולים של ירדן, אלא רק את הדף של המסלול שלכם.

המהדרין מחליפים את כל הטבעות לטבעות קלות יותר (כ-500גרם חיסכון על כל הסט), מקצרים את הרצועות של התיקים (יכול להגיע ל-200גרם), מורידים את התוויות מכל הבגדים והציוד, עוברים לרצועות דיינימה.

חבלים

קוטר

כל אלו משעשעים, אבל באמת שאין מה לסחוב חבלי גלישה של 10.5 או אפילו 10מ״מ. חבלי 8.5 - 9מ״מ בהחלט מספיק חזקים ועמידים, וקלים בהרבה.

אורך

קחו חבלים באורך מתאים. זה כבר הוזכר קודם בהקשר של התנהלות ויעילות כללית, אבל ברור שחבלים ארוכים כבדים יותר מחבלים קצרים. ושני חבלים קצרים יכולים להתחלק בין שני מטיילים, במקום שאחד יסחוב חבל כבד.

סוג

במסלולים רטובים כדאי לקחת חבלים צפים. הם גם יותר קלים, וגם יש פחות סיכוי לאבד אותם באיזה גב או בריכה.

התחלה מוקדמת

אין ספק שלישון עד מאוחר בבוקר זה אחד התענוגות הגדולות בחיים. לא מומלץ לקבוצה כשרוצים להספיק מסלול ארוך בזמן טוב! קומו, ותרו על הקפה (אני לא מאמין שזה כתוב כאן) חטפו משהו ורוצו למסלול.

במדבר, בירדן או בסיני, או בכלל באיזורים חשופים לשמש, התחלה מוקדמת מביאה אתכם לתחילת המסלול לפני שהשמש אופה אתכם מדי. זה אומר גם שצריך לסחוב פחות מים במשך המסלול ושוב, אפשר להתקדם הרבה יותר מהר.

אפשר לאמץ את הרעיון האלפיני של להתחיל בחושך, ואפילו לעשות את האפרואוץ' לפני אור ראשון, כך שברגע שיש קצת אור, אתם כבר בתחילת המסלול ומוכנים לאקשן.

אל תיפצעו

אין דבר המעכב את התקדמות הקבוצה כמו פציעה...


קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...