אחיזת יתר

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־04:29, 6 באוקטובר 2014 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אחיזת יתר (באנגלית over-gripping) או אובר-גריפינג, הוא מצב נפוץ אצל מטפסים מתחילים, וקיים גם אצל מטפסים מנוסים, שבו אוחזים את האחיזה בכוח הרבה יותר חזק ממה שצריך כדי לא ליפול. אחיזת יתר היא אחד הגורמים העיקריים להתעייפות על המסלול אצל מטפסים, שמבזבזים הרבה יותר כוח ממה שצריך, ובגלל זה (ולא בגלל שהם חלשים) הם לא מצליחים לטפס ולבסוף - נופלים.

לכל מי שחושב שהוא לא חוטא באחיזת יתר, שינסה לשים לב, בהקלפה קשה, לצורה שבה הוא אוחז את אחיזת ההקלפה לפני ואחרי ההקלפה. זו הדוגמה האולטימטיבית לאיך שאחיזת יתר צצה במצבים קשים גם אצל מטפסים מנוסים. למעשה, התופעה מייצגת רק פחד מנפילה ובאופן אירוני, מכיוון שהמטפס משקיע יותר כוח ממה שהוא חייב, וכל הגוף הופך להיות יותר מתוח ופחות חפשי, אחיזת היתר מקטינה את סיכוי להצלחה ומקרבת את הנפילה.

כמה עצות שימושיות

הדרך להתמודד עם אובר גריפינג היא להיפטר (עד כמה שאפשר) מהפחד מנפילה. אפשר לעשות זאת על ידי אימון נפילות, כמובן. אבל למעשה, מה שצריך זה להיות מודעים לבעיה, ובכל פעם שמצליחים לזהות אותה - מנסים להרפות כמה שאפשר.

  • טפסו יותר, ותתרגלו להרגשה.
  • טפסו עם מאבטח שאתם מכירים וסומכים עליו.
  • השתדלו לנשום באופן קבוע ואחיד.
  • הזכירו לעצמכם לשים לב לאופן שבו אתם אוחזים את האחיזה.
  • השתדלו לשים לב אם התנועות שלכם לא חלקות וזורמות. בדומה להפסקת הנשימה - זה מעיד על לחץ כללי, פחד וכנראה - אחיזת יתר.
  • נסו למצוא מנוחה על המסלול, ולהרפות את האחיזה כמה שמרגיש לכם בנוח, ואז עוד קצת...

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...